צפון השומרון הוא החלק הצפוני של הרי השומרון המרכיבים את שדרת ההר המרכזית של ארץ ישראל. גבולותיו של צפון השומרון: בצפון עמק יזרעאל, בדרום נחל שכם, במזרח המורדות לבקעת הירדן ובמערב המורדות לנחל עירון ולעמק חפר צפון השומרון בנוי מרכסי הרים ומעמקים רחבי ידיים, (רכסי ההרים מרכיבים את שני הקמרים המרכזיים של השומרון: קמר פרעה- רמאללה במזרח וקמר ענבתא במערב) עמק דותן הגדול בעמקי שומרון, נקרא כך על שם העיר הקדומה דותן השוכנת בדרום העמק. לעמק דותן חשיבות רבה מבחינת חקלאות, דרכים מרכזיות ואסטרטגיה מימי קדם עד לימנו. היסטוריה ישראלית מרשימה ורבת שנים התרחשה במרחב צפון השומרון.

התיישבות יהודית בצפון השומרון בימי בית שני

בספר יהודית (מהספרים החיצוניים לתנ"ך), אנו קוראים על יישוב יהודי צפוף בעמק דותן בראשית ימי הבית השני, יהודית אישה אלמנה מהעיר בתוליה שבצפון השומרון מביאה תשועה לעם ישראל בכך שכורתת את ראשו של הולפרנס שר הצבא האשורי. בשלהי ימי בית שני התקיים בצפון השומרון מחוז יהודי גדול שבירתו נרבתא. העיר נרבתא והמחוז כולו חרבו בידי הרומאים בראשיתו של המרד הגדול (שנת 66 לספירה). רצף ההתיישבות היהודית נקטע עד למלחמת ששת הימים.

מלחמת ששת הימים, שחרור חבלי צפון השומרון

ב-5 ביוני 1967, כ"ו באייר תשכ"ז, ביום הראשון של מלחמת ששת הימים הפגיזו הירדנים את יישובי עמק יזרעאל משטחי צפון השומרון. חטיבה 45 בפיקודו של משה בר כוכבא (בריל) קיבלה הוראה לנוע דרומה ולשתק את ההפגזות. החטיבה הצליחה לשתק את תותחי הלונג טום וקיבלה הוראה לכבוש את ג'נין, תוך כדי כיתור העיר, הוצב כוח של ארבעה טנקים בצומת קבטיה. כוח זה נועד לחסום התקפה ירדנית מדרום. כוח החסימה נתקל בעשרות טנקים ירדנים שהתקדמו לכיוונו מדרום. כוח הלחימה החל לנהל לחימה עיקשת מול 50 טנקים ירדנים, בבוקר הגיעו שאר כוחות החטיבה מכיוון ג'נין. בשדות עמק דותן התנהל קרב שריון בשריון עקוב מדם בסיומו של יום הלחימה היו לכוחותינו 51 הרוגים.

השיר "עמק דותן" נכתב לאחר מלחמת ששת הימים על ידי דליה רביקוביץ', הוא מתאר את סיפור הגבורה המופלא של צבי סדן וגדי רפן בקרב בעמק דותן, קרב שריון בשריון נגד הצבא הירדני. גדי שנכווה קשות בכל גופו וידו השמאלית נותרה על בלימה המשיך לנהל את הקרב בגבורה ובשליטה עצמית על כך קיבל את העיטור הגבוה ביותר בצה"ל עיטור הגבורה, חברו צבי קיבל את עיטור העוז. 

לאחר המלחמה הקימו הלוחמים אנדרטה לזכר הנופלים עליה נכתב: "כבוד ותהילה לגיבורי עוצבת הפלדה אשר בדם קידשו מולדת" האנדרטה פונתה לאחר הסכמי אוסלו והטנק שלה נמצא במוזיאון יד לשריון בלטרון.

חידוש ההתיישבות בצפון השומרון

מבוא דותן – גרעין ההתיישבות הראשון בצפון השומרון נקרא ' דותן', הוא עלה לקרקע במסגרת "מבצע 12 הגרעינים" של תנועת גוש אמונים, תחנתו הראשונה הייתה במצודה הבריטית בשא נור. לאחר 3 שנים של מגורים בשא נור, בשנת 1981 עלה גרעין דותן לנקודת הקבע שלו ביישוב מבוא דותן. חומש – ב-1978 הוקם ביוזמה ממשלתית היאחזות נח"ל מעלה נח"ל אשר אוזרחה ב-1981 והפכה ליישוב קהילתי בשם חומש. גנים וכדים – היישובים הקהילתיים גנים וכדים הוקמו בשנת 1981 בסמיכות לעיר ג'נין. שא נור– התיישבות בשא נור חודשה ב1988 הוקם במקום כפר אומנים יוצאי ברית המועצות, בשנת 2000 כמעט ננטש המקום בשל המצב הביטחוני הקשה, ב-2003 התחדש במקום יישוב צעיר קהילתי דתי.

בנוסף הוקמו במערב צפון השומרון היישובים: חרמש, ריחן, חיננית, שקד וטל מנשה.

הסכמי אוסלו ותכנית ההתנתקות בצפון השומרון

לאחר שנת 1981, עם עליית ממשלת המערך לשלטון חדלה הממשלה להקים יישובים יהודים חדשים ביהודה ושומרון, ההתיישבות בצפון השומרון נותר דלילה. בהסכמי אוסלו הפכה ההתיישבות בצפון השומרון למובלעת, כאשר רק הכבישים נותרו בידיים ישראליות. שתי היאחזויות נח"ל בצפון השומרון בשם נח"ל עירית ונח"ל גינת פונו במסגרת ההסכמים. בתקופת האינתיפאדה השנייה 2000 -2004 סבלו היישובים בצפון השומרון מהתקפות טרור קשות בכבישים שפגעו בנפש ובמורל המתיישבים. ארבעת יישובי צפון השומרון נחרבו יחד עם 21 יישובי גוש קטיף במסגרת תכנית ההתנתקות, בחודש אב תשס"ה – אוגוסט 2005. על חורבות היישוב חומש מתקיימת למעלה מעשור תחת כיפת השמיים ללא תשתיות, ישיבת חומש, מעת לעת מבניה המאולתרים נהרסים על ידי כוחות הביטחון.