אהרון מרדכי קרוגיליאק הי"ד

אהרן מרדכי (אריק), בן מרים ויעקב, נולד בירושלים בכ' באלול תשמ"ג (28.08.1983). בן שלישי להוריו, שעלו מרוסיה בעלייה הגדולה של שנות השבעים והשתלבו היטב בחיי הארץ. אח לאליעזר, בן-ציון, יהונתן ודניאל.המשפחה עברה לבית אל כשאריק היה קטן, והוא התחנך במקום מילדות. את לימודיו החל בבית הספר הממלכתי-דתי בישוב. אריק היה ילד עדין וביישן, אך עם השנים התפתח לעלם חמודות ונהיה מרכז החבר'ה בכל אירוע והתכנסות. החיוך ושמחת החיים הפכו למעין "סמל מסחרי" שלו.בסיום לימודי היסוד המשיך אריק ללימודים בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים, בה סיים י"ב כיתות. בהיותו בכיתה י' הוא סיים קורס במגן-דוד-אדום, ומאז היה למתנדב במד"א ירושלים, מתנדב שלא היה מוכן להפסיד אפילו פעם אחד את ימי ההתנדבות. עם הזמן הוא מונה לאחראי משמרת, והרבה חבר'ה צעירים זוכרים אותו בתפקיד זה. לאריק תמיד היה רצון לעזור, ובמד"א הרצון הזה התחבר עם המעשה.

הוא נכח ועזר בכמה פיגועים בירושלים, חילץ פצועים, וקיימות עדויות לא מעטות ממקור ראשון של אנשים שחבים לו את חייהם.לאחר סיום התיכון החליט אריק ללמוד שנה במכינה קדם-צבאית בעצמונה, כדי לגבש את השקפת עולמו ולבנות את אישיותו בטרם יתגייס לצה"ל. כמו בכל מקום, גם במכינה בלט בחיוכו, בשמחת החיים ובנינוחות שהישרה סביבו.ביום חמישי בלילה, כ"ד באדר תשס"ב (07.03.2002), חדר מחבל חמוש לשטח המכינה בעצמונה. הוא הבחין במבנה קטן שחלונו פתוח ושנשמעה ממנו מוזיקה, זרק רימון דרך החלון והמשיך לכיוון בית המדרש. בחדר אליו נזרק הרימון פרצה שריפה, ושני התלמידים שהיו בו נפגעו. אריק נשרף כליל, וגופתו זוהתה מאוחר יותר על פי בדיקת דנ"א. חברו לחדר, ערן פיקאר, נפצע אנושות ומת בבית חולים. שלושה תלמידים נוספים מהמכינה נהרגו באותו לילה מירי המחבל.אריק היה בן 18 וחצי שנים במותו. הותיר הורים וארבעה אחים. הובא למנוחות בבית העלמין בבית אל."הוא לא הספיק הרבה בחיים הקצרים שלו", כותבים הוריו של אריק, "אך מה שהספיק היה מלא רצון עזרה לזולת, מלא חסד ורצון טוב, מלא כוח נעורים ורצון לחיות. הוא חלק מהארץ הזאת, חלק מהייסורים שנקנית בהם ארץ ישראל, חלק מעם ישראל שנאבק על קיומו בארץ הבלתי אפשרית הזו. אנו תקווה שמותו לא יהא לשווא".