וחללי פעולות האיבה-גוש קטיף
נולדה ב- ד' חשוון תשנ"ח, 4.11.1997.
התגוררה בקטיף. נרצחה מירי מחבלים על ציר כיסופים
ב- י"א אייר תשס"ד, 2.5.2004.
הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין באשקלון.
הותירה אחריה אב.
בת 6 במותה.
רוני שרה, בת טלי ודוד חטואל, נולדה באשקלון בד' בחשון תשנ"ח (04.11.1997). ילדה שלישית להוריה, אחות להילה אסתר, הדר שמחה ומירב רחל. גדלה בישוב קטיף בגוש קטיף, למדה בבית הספר היסודי לבנות "עצמונה". ילדה טהורה וזכה הייתה רוני. מורתה העידה כי בתפילת שחרית בכיתה הייתה מרוכזת כל כולה בדביקות רבה בתפילה מרגשת, תפילה כזו של תינוקות דבית רבן שלא ידעו חטא, ותפילתם מפלסת דרך אל כיסא הכבוד.ביום ראשון לפני הצהריים, י"א באייר תשס"ד (02.05.2004), נסעו טלי חטואל וארבע בנותיה במכונית המשפחה, בדרכן מגוש קטיף למרכז הארץ להפגנה נגד תוכנית ההתנתקות מעזה, עליה נערכה הצבעה באותו יום.
ביציאה מהגוש פתחו שני מחבלים פלסטינאים בירי לעבר הרכב. לאחר שהרכב התהפך התקרבו המחבלים, וירו למוות בטלי ובארבע בנותיה.רוני הייתה בת שש וחצי שנים במותה. הובאה למנוחות בבית העלמין באשקלון, לצד אימה ושלוש אחיותיה.בחוברת זכרון, שהוצאה ע"י מועצת גוש קטיף ובית הספר בו למדו שלוש מהבנות, נכתב על רוני:"רוני – שיר ורון, שמחת חיים, חיוך לכל, אהבה ודאגה לזולת…ללוות ילדה בכיתה א' זה לגדל אותה ממש, ללמד, לחנך, בינה לאלף. זה ללטף אותה ולחבק, לתמוך בה ולנשק… כך צעדנו יד ביד אני, המורה, ורוני. לימדתי, חינכתי, אהבתי וטיפחתי, והיא הקשיבה, הפנימה, והיא השיבה לי אהבה תחת אהבתי. והיא עודה ילדה… וכבר הפכה לאגדה".