ניסן דולינגר

ניסן, בן רחל ושלמה, נולד בחולון בט' בתמוז תשי"ח (27.06.1958), אחיהם של אורנה ורון. גדל והתחנך בחולון, למד בבית הספר היסודי בקרית שרת והמשיך ללימודי תיכון במסגרת פנימיית "כפר סילבר" הסמוכה לאשקלון.

כשסיים את לימודיו התיכוניים התגייס לחיל הים, ושירת שירות מלא באזור שארם א-שייך. ניסן אהב מאוד את הים, והיה גאה בשירותו הצבאי. לאחר שירותו למד והוסמך כחשמלאי בניין. הוא עבד במקצועו זה במקומות שונים, ובשנים האחרונות, מאז שהיה ממקימי הישוב פאת-שדה בגוש קטיף, עבד באגודה החקלאית המקומית.

ניסן היה נשוי לאוה ואביהם של מירב, בלה, מיקי, יניב, אייר ועדן. המשפחה התגוררה בפאת-שדה שבגוש קטיף. ניסן היה בעל ואב מסור, תמיד עם רצון עז לעזור לכולם. מגיל צעיר הוא היה איש של טבע. אהב לשהות בקרבת חיות, אהב את הים והירבה לעסוק בדייג. "אם הייתה לו אפשרות לחיות בתוך יער, או מול הים עם סוסים וציפורים", סיפרה אשתו, "הוא היה עושה את זה, וזה היה בשבילו כאילו הרוויח במפעל הפיס".

ביום ראשון א' בסיוון תשס"ב (12.05.2002), סמוך לשעות הצהריים, הסיע ניסן פועל מעזה, שזה היה לו היום הראשון בעבודה באגודה החקלאית, לביתו. זאת אחרי שהפועל טען כי הוא חש שלא בטוב. במהלך נסיעתם, ביקש הפועל לעצור בשדה, יצא מהרכב והוציא ממקום מחבוא אקדח עם משתיק קול. בשובו לרכב הפועל ירה בחזהו של ניסן שלוש יריות, והרגו.
ניסן היה בן 44 במותו. הותיר אישה ושישה ילדים, הורים, אח ואחות. הוא הובא למנוחות בבית העלמין שבגוש קטיף.