דורון שורשן הי"ד

דורון שורשן, בן לשמואל וזהבה, נולד בפתח תקווה בט"ז באייר תשכ"ב (19.05.1962). גדל בפתח תקווה, למד בתיכון בכפר הירוק. בגיל שש-עשרה חזר בתשובה, עזב את הכפר הירוק ועבר ללמוד יהדות ב"מכון מאיר" בירושלים. לאחר שנת לימודים הצטרף למושב קשת ברמת הגולן, שם שילב את לימוד התורה עם עבודת האדמה, עבודה שכה אהב.את שירותו הצבאי עשה דורון כלוחם בחטיבת גולני, היה מ"כ וחובש. בתחילת שירותו פרצה מלחמת שלום הגליל ורוב ימיו בצבא היה בלבנון. ביחידתו היה ידוע כחייל מעולה וחובש מצטיין.בשנה השלישית לשירותו נישא דורון לשלה רחל, אותה פגש לפני גיוסו לצה"ל. בני הזוג עברו להתגורר בירושלים.לאחר שחרורו למד בישיבת "עטרת כהנים" והתפרנס כנהג אמבולנס במד"א. לאחר מכן, במשך שלוש שנים עסקו דורון ורעייתו בטיפול בילדים במוסד בירושלים. הם טיפלו בשנים-עשר ילדים ממשפחות מצוקה, דאגו לחינוכם וליצירת בית חם ומוגן. בעת שגרו בירושלים נולדו לבני הזוג שלושה ילדים: אביחי, טל והדר.

באותן שנים השלים דורון את בחינות הבגרות, והמשיך ללימודי תקשורת בבית הספר "מעלה". אחרי כמה שנים החליטו דורון ורעייתו לבנות את ביתם בכפר דרום שבגוש קטיף. לביתם החדש לקחו גם את אחת הבנות בהן טיפלו, ואימצו אותה כבת.בכפר דרום עסק דורון בחקלאות, אהבתו הגדולה. הוא גידל עגבניות ליצוא וירקות ללא תולעים. בכל שנה הרחיב והגדיל את החממות שלו. הוא נהג לצאת לעבודתו מדי יום השכם בבוקר ושב לעת ערב. לעיתים נהג לחזור הביתה בצהריים ולקחת את ילדיו הקטנים לטיול בטרקטורון או לעבוד אתו בחממות.ביום רביעי כ"ה בטבת תשנ"ב (01.01.1992), בדרכו חזרה מהחממות, ארב מחבל לדורון בצומת הסמוך לכפר דרום וירה בו למוות. בן 29 היה דורון במותו. הובא למנוחות בבית העלמין בחולון. הותיר אם, שתי אחיות, אישה בהריון ושלושה ילדים. שבעה חודשים אחרי מותו נולד בנו, הקרוי על שמו – יאיר דורון. שלה שורשן, רעייתו של דורון, כתבה לזכרו, יחד עם עדינה אמיתי וכריסטינה קדמון, את ספר הילדים "דורון והטרקטורון". הספר מספר בשפה פשוטה ובהירה על דורון והחלל שהותיר אחריו, ועל התמודדות המשפחה עם השכול, עם הכאב ועם השאלות.