אלבום גוש קטיף

בין הקבוצות השונות שהובילה לפיתוח ושגשוג היישוב ולבנייה של מבני ציבור ובתי הקבע. בני הישיבות דגלו במדיניות של אינטגרציה מלאה ביישוב, התפילה התקיימה בבית כנסת אחד, והתפתחה עזרה הדדית בין הנשים. אף על פי שהנוער למד בבתי ספר שונים, הפעילות 11 בתנועת הנוער הייתה משותפת לכלל ילדי היישוב. המצב הביטחוני החריף עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בראש השנה תשס"א. אל מורג וממנו היה אפשר לנסוע אך ורק בליווי צבאי לכל 12 כלי רכב. זה הקשה מאוד על החיים, העיק נפשית וסרבל פיזית. כעבור כשנתיים, כשהמצב הביטחוני החל להירגע, והנושא החברתי 13 התחזק, החלו לחזור למורג גם חלק מהמשפחות שעזבו. תושבי היישוב 14 משפחות. 40 ) גרו במורג 2005 בחודש אב תשס"ה (אוג' 15 .) 17.8.2005 פונו מבתיהם ביום רביעי י"ב באב תשס"ה ( ביישובי הגוש השונים. גם הנסיעות לחוגים היו מתישות, ולא פעם אחת נמנעו הילדים לצאת גם אחר הצהריים מהיישוב. דווקא מיקומו של המושב, כנקודה מבודדת בדרום גוש קטיף, התגלה עד מהרה כיתרון. היציאה לנגב הייתה דרך מחסום סופה. בניגוד לרוב תושבי הגוש, עקפו תושבי מורג בזכותו את ח'אן יונס, במיוחד כשפרצה האינתיפאדה, חודשיים אחרי עלייתם על הקרקע. , 11 אט אט גדל היישוב, משפחה אחר משפחה, ורק בהגיע המשפחה ההגיעה גם הרווחה. היה אפשר להתפלל במניין גם אם אחד חסר... בהמשך הצטרף גם רב ליישוב - הרב יום טוב - והחל גידול נוסף בעקבות הסכם אוסלו והמציאות הביטחונית הקשה 9 של משפחות. שנוצרה בשטח ואשר הותירה את המושב מבודד בדרום הרצועה, הצטרף למורג גרעין חדש של תושבי עצמונה, ויוצאי ישיבת הרב קוק משפחות, 15 כדי לחזק את היישוב הגיעה קבוצה של כ- 10 בירושלים רובם בוגרי ישיבת מרכז הרב, אשכנזים עירוניים, אדוקים מבחינה דתית המשתייכים לזרם החרדי לאומי (החרד"לי). הם הקימו כולל ביישוב מורג שבו למדו גם אברכים מיישובים אחרים בגוש קטיף. קבוצה זו התקבלה בחששות רבים על ידי הוותיקים בגלל הפערים הדתיים, העדתיים והתרבותיים בינם לבין החדשים. עם הזמן נוצרה הרמוניה איציק אמיתי נוטע עץ עם חייל צה"ל 1 שלט על גדר היישוב מורג 2 רחוב במורג 3 בית הכנסת במורג 4 מבט אל מורג 5 3 5 4 37

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=