אלבום גוש קטיף

תכנית בית ספר 'שמשון' בעזה, שנת תרפ"ג 1 29.9.1929- מכתב מיהודי עזה אל ההנהלה הציונית בירושלים ב 2 העלייה לקרקע של כפר דרום בשנת תש"ח 3 הנקודות בנגב 11 מפת 4 אל עיניה את לישראל הקיימת הקרן ) לטשה 1944 תש"ד ( בשנת עם טוביה מילר בחודש אב תש"ה (אוגוסט לאחר משא ומתן 23 . השטח בהיקפו קטן היה השטח . הקיימת לישראל הקרן אותו ) רכשה 1945 מבוסס ואיתן, לא הספיק להקמת יישוב דונם בלבד) ובוודאי 262.5 ( ), כשההנהגה הציונית 1946 יום הכיפורים תש"ז (אוקטובר אולם במוצאי נקודות התיישבות 11 להעלות בלילה אחד ומפקדת 'ההגנה' החליטו קריעת הנגב על שאיימה 24 ל"תכנית מוריסון" עבריות בנגב (בתגובה דיר בשטח שבפאתי אחת מהן היהודית העתידית), הייתה מהמדינה את השם התלמודי קיבל הדתי תנועת הקיבוץ של הקיבוץ . בלח - אל . המשנה שהתקיים במקום בימי של היישוב היהודי 'כפר דרום' - כשמו עלו על הקרקע, מהם עשר בחורות. אחדים 19 כארבעים צעירים בני קיבלו הכשרה חקלאית בבית ספר חקלאי "כפר הנוער הדתי", אך רובם היו חסרי הכשרה חקלאית לחלוטין. כפר דרום לא היה הקיבוץ הדתי הראשון באזור. בכ"ב בשבט תש"ג חברים והתחילה לבנות את 12 ) עלתה קבוצת חלוץ של 26.1.1943 ( קיבוץ בארות יצחק, כחמישה קילומטרים מדרום-מזרח לעזה. ), במלאת שנה ל"שבת השחורה", עלה 30.6.1947 בי"ב בתמוז תש"ז ( על הקרקע קיבוץ סעד. מיקומו - לא הרחק מבארות יצחק. אופן עלייתו דומה במקצת להקמת יישובי חומה ומגדל. בשנה שלפני הקמת המדינה היו שלושה קיבוצים דתיים באזור צפון הנגב: שניים ליד עזה ואחד ליד דיר אל-בלאח. בהיעדר מקורות פרנסה זמינים יצאו חברי כפר דרום לעבוד במחנות הצבא הבריטי. אלה מוכרים כיום כמחנות הפליטים נוציראת ואלבורייג'. הקיבוץ הדתי שלח כמה חברים בעלי ניסיון בענייני משק וביטחון לעזרת המתיישבים. מלכתחילה תוכנן הקיבוץ כמשק עזר ולא כמשק חקלאי. אחרי שהמתיישבים קדחו באר במקום, אישרה 135 הסוכנות תקציב להתקנת מערכת המטרה לחלקת ירקות בת דונם. נוסף על כך החלו לבנות תשתית לענפי רפת ולול, והוקם גם מפעל: מלטשת יהלומים משותפת לשבעה משקים. כמה חברים נשלחו להשתלמויות מקצועיות במשקים ותיקים, ואחרים יצאו ללמוד לימודים תורניים. גם פעילות תרבותית נתקיימה הן על ידי החברים עצמם הן בעזרת מרצים מבחוץ. 3 4 15

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=