עת לטעת

עת לטעת

הצגה על התמודדותה של אישה לאחר ההתנתקות עם אובדן, עקירה ובית

מונודרמה בהשראת כתביה של יעל הרמתי
מאת: תמר חלוצי
בימוי והפקה: אופל לוי
משחק: שני סטי
מוזיקה מקורית: יפתח רוט
עיצוב גרפי: אביטל זילברברג
צילום סטילס: נעמה לייטנר
ע. הפקה: שרון מישל

” מחזאית חילונית-שמאלנית מתל אביב פגשה שחקנית דתית ימנית שנעקרה מגוש קטיף.
התוצאה: ההצגה ‘עת לטעת’ על הסיפור האנושי של ההתנתקות– האובדן, המשבר האידיאולוגי,
החיים החדשים –
זווית שלא ראיתם בחדשות ”
אלי מנדלבאום, ynet ידיעות אחרונות.

נטע, בחורה בת 25 נלחמת על הבית גם אחרי ההתנתקות. היא נקרעת בין רצונה לחנך את בנה
לאור חזון ההתיישבות לבין דרכו של בעלה הסובר כי מה שהיה – תם ונשלם. דודתה לאה, ממייסדות
היישוב שחרב, נרצחה בפיגוע ירי כשבועיים לפני הפינוי, והשכול לא נותן לה מנוח. כך היא נותרת
בודדה בהתמודדות. נואשת ליציבות, עיוורת למחיר שגובה ממנה הרדיפה אחרי החלום, היא
מדרדרת עצמה לאובדן חדש – אובדן ההווה, ויחסיה עם בעלה ובנה מתערערים.
להזמנת ההצגה ו/או כרטיסים ולפרטים נוספים- 053-7206392

הביקורות משבחות:

  • ” ההצגה טלטלה אותי .השחקנית שני סטי המופלאה הצליחה להעביר את התחושה של
    העקורים מבתיהם. הרגשתי אותה מדברת אליי. לא היו מסכים. היא בכתה שם על הבמה,
    והלב שלנו בכה איתו. אני כמובן ממליצה לכם לראות. ההצגה שמה אותי לשעה אחת
    בנעלי העקורים והמגורשים, עם כל הקשיים שעברו עליהם, עם ההיה לא יהיה שהיה… עם
    הקושי לשקם את החיים אחרי ההריסות. כמה זה חשוב שלרגע ניכנס לנעלי
    האחר”, יעל איבר ,רדיו קול חי.
  • ” כדאי לראות, ולו רק כדי לחזק יוצרות כאלה, שמדלגות מעל המסך של דעות ועמדות
    פוליטיות ועושות דבר כזה, אוהב אדם כהגדרתן”, אמילי עמרוסי.
  •  ” הסיפור שלהם לא חצה את קו אשקלון, כאילו הם נתקלו בקיר אדישות מהחברה
    החילונית’. מספרת הבמאית אופל לוי, חילונית. ‘כיום אני חושבת שחווית הקהילה חשובה
    וזה מה שאנחנו מנסות לעשות בהצגה: לנסות לחיות ביחד, להכיר ולתמוך אלו באלו’.
    ההצגה נותנת ביטוי לכאב המתנחלים”, עינת אוליבייר, תרבות מעריב.
  • ” לציון שנת העשור להתנתקות, ‘עת לטעת’ היא הצגת תיאטרון היכולה בהחלט למלא
    בכבוד את שורות היומן של כל איש תרבות. הצגה של יוצרות צעירות שלא ביקרו מעולם
    בגוש והיו ילדות בעת הפינוי” אורי כהן, ישראל היום.
  • ” שני סטי מככבת בהצגה ‘עת לטעת’ העוסקת בפינוי גוש קטיף ומנסה לגשר בין חילונים
    לדתיים” רותי בוסידן, ידיעות אחרונות.
  • ” אני באופן אישי הייתי בהצגה וחוויתי בעוצמה. ועם כל זה שאני מכירה את הסיפור והיינו
    שם… שאלתי שוב – איפה היינו? כשכאב כזה גדול היה מרחק ככה קילומטרים, שעה
    מאיתנו.. איפה היינו?” מירי שניאורסון, רדיו קול חי.
    מתוך ההצגה:
    “תביאנו למחוז חפצנו- מערבה מכאן. אל הבית, החולות, אל הים והדקלים, אל השקט…
    אולי רק לערב אחד אני אגיד כל מה שאני מאמינה בו. אולי באמת אם כולם היו מאמינים שנחזור- אז
    כן היינו חוזרים? אנשים שלא חולמים בגדול לא משנים, ומה אני בסך הכל רוצה, שנשחזר את
    הישוב? רק תדמיין את זה, נחיה שוב כקהילה ולא נתפזר בערים גדולות כמו שהממשלה תכננה
    עבורנו, עם הסיסמאות האלה, ‘יש פתרון לכל מתיישב’ “.

 

לפרטים ולהזמנה לחצו כאן