וחללי פעולות האיבה-גוש קטיף
נולדה ב- ז' אלול תשכ"ח, 31.8.1968.
התגוררה בניסנית.
נרצחה בחדירת מחבלים לישוב
ב- ט"ו תשרי תשס"ה, 30.9.2004.
הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין אשקלון.
הותירה אחריה בעל, שני בנים, אם, אחים ואחיות.
בת 36 במותה.
שולמית (שולה), בת גוהרה ועמוס מכלוף, נולדה בישראל בז' באלול תשכ"ח (31.08.1968). נולדה וגדלה בשכונת שמשון באשקלון, בת זקונים להוריה ולה שני אחים וחמש אחיות. כשהייתה בת ארבע שנים נפטר אביה. שולה למדה בבית הספר היסודי ע"ש בן-צבי ובתיכון "אורט" באשקלון. נערה חיננית ושופעת חיוכים הייתה, אהבה ספורט, הצטיינה בשחייה והשתתפה בתחרויות מטעם מועדון "מכבי" בעירה. כשהייתה שולה בת 14 הכירה את אלי בטיטו, שכעבור כמה שנים היה לבעלה. בני הזוג היו מראשוני המתיישבים בניסנית שבצפון רצועת עזה, שם נולדו הבנים מעיין ושניר. שולה עבדה כמטפלת בבית התינוקות בניסנית משנת 1992 ועד יום מותה.
הייתה מוכרת ואהובה בישוב ובסביבה בזכות עבודתה המסורה, כמו גם בזכות היותה פעילה חברתית ומתנדבת קבועה במועדון הנוער המקומי. שנים אחדות לאחר בואה לניסנית החליטה ללמוד ספרות ועיצוב שיער, ואחר כך פתחה מספרה בחצר ביתה, בה עבדה לאחר העבודה בפעוטון.ביום חמישי בבוקר, ט"ו בתשרי, סוכות תשס"ה (30.09.2004), יצאה שולה כדרכה מדי יום להליכת הבוקר, והתכוונה גם לבקר את בעלה, שעבד כמציל בחוף הים. לא רחוק מהבית המתינו שני מחבלים שתכננו פיגוע גדול, ושולה "קלקלה" להם את התוכניות. שני המחבלים ירו בה והרגוה במקום. בהמשך האירוע הרגו המחבלים אחד מחיילי הצוות שהגיע למקום. אחר כך נורו המחבלים למוות, ואז התברר שאחד מהם נשא על גופו חגורת נפץ. שולה הייתה בת 36 במותה. הותירה בעל ושני בנים, אם, אחים ואחיות. הובאה למנוחות בבית העלמין באשקלון.