וחללי פעולות האיבה-גוש קטיף
נולד בלוב – טריפולי ב- תש"ד, 1944. התגורר באשקלון. נרצח ע"י הפועלים שבנו את ביתו בניסנית. ב- ו' ניסן תשנ"ג, 28.3.1993 הובא למנוחת עולמים בבית העלמין אשקלון. הותיר אחריו אשה ובנות. בן 49 במותו.
יהודה, בן יוסף ופורטונה, נולד בשנת תש"ד, (1944), בטריפולי, לוב. עלה ארצה עם הוריו ושבעת אחיו ואחיותיו בשנת 1948, בהיותו פעוט בן ארבע. המשפחה השתקעה באשקלון ויהודה למד בבית ספר יסודי עוזיאל, ולאחר מכן בתיכון אורט בעיר. את שירותו הצבאי עשה בגולני. לאחר השחרור החל לעבוד בחברת מקורות בסיני. בשנת 1969 נשא לאישה את מזל. נולדו להם שלוש בנות: ורד, הדס ודנה. הוא היה איש מלא שמחת חיים, שעטף את משפחתו בחום ובאהבה. יהודה למד בקורס מנהלי תחזוקה במלון תדמור. הוא השתלם במרכז הלימודי לטכנולוגיות בנייה, ובמכונים האמריקאים להשכלה בכתב למד גרפיקה שימושית. עבד במשך חמש שנים כמנהל משק ואחזקה בכפר הנופש הצרפתי באשקלון. משנת 1980 היה קבלן בענף הבנייה.
למרות השעות הארוכות והמאמצים שהשקיע בעבודתו, תמיד מצא זמן לתחביביו: קריאה, ציור ופיסול. אפיינו אותו החריצות והמסירות. במשך השנים נהג להעסיק פועלים ערבים ותמיד קשר עימם קשרים טובים. הם היו נאמנים לו ולעתים תכופות הביעו את הערכתם אליו. בשנת 1990 החל לבנות את בית חלומותיו בישוב ניסנית. בבניית הבית, כמו בכל דבר, היווה יהודה את עמוד התווך של משפחתו. בו' בניסן תשנ"ג, (28.03.1993), בשעות הצהריים, נסע יהודה מביתו באשקלון לביתו החדש שנבנה בישוב ניסנית. פועלים ערבים, שאסף באקראי במחסום ארז על מנת להעסיקם בבנייה, התנפלו עליו, ולאחר מאבק קשה רצחו אותו בסכינים ונמלטו. המחבלים, חברי החזית העממית לשחרור פלסטין, נלכדו כחודש לאחר האירוע ונשפטו למאסר עולם. יהודה היה בן 49 במותו. הובא למנוחות בבית העלמין באשקלון. הוא הותיר חלל עצום בלכתו, אישה ובנות כואבות וזוכרות אותו לעד.