גבריאל (גבי) ביטון הי"ד

גבי, בן מרים ואברהם, נולד בבאר שבע בכ"ט בטבת תשכ"ו (21.01.1966). גדל בירוחם עם אחיו יעקב, תומר וישראל ואחותו עליזה. למד בבית ספר יסודי "אלי כהן" בירוחם, בתיכון "אוהל שלמה" בבאר שבע ובישיבת ימית בגוש קטיף. גבי שירת בצבא בגדוד "צבר" של חטיבת גבעתי. אחרי שחרורו היה ממקימי הישוב כפר-דרום בגוש קטיף, שם התיישב עם רעייתו אביגיל מיד אחרי נישואיהם, כשהיו במקום רק משפחות בודדות. הוא עבד בבניית הבתים בישוב, והיה קשור בכל מאודו לכפר-דרום. אחר-כך עבד גבי בבית אריזה לעגבניות וכמשגיח כשרות במלון "חוף דקלים", בהמשך עבד בנגריה ולמד את מקצוע הנגרות באשקלון. משנת 1998, אחרי שהיה לנגר מוסמך, עבד כאיש תחזוקה בבית הספר בגוש קטיף.

לגבי ואביגיל נולדו ששה ילדים: אלישיב, תמר, נעם, אוריה, שילה ועדי-פנינה. גבי היה אדם אוהב את הבריות, מכניס אורחים ומשפיע חסד על סביבותיו. מלבד נגרות, התחביב אותו הפך למקצוע, אהב גבי מאוד את השירה האנדלוסית ושירת יהודי צפון אפריקה. היה לו קול מיוחד וכשרון פיוטי, ובימים הנוראים היה משמש כחזן בישוב מגוריו. ביום שני כ"ב בחשון תשס"א (20.11.2000) בבוקר נזרק על-ידי מחבלים מטען חבלה אל "אוטובוס הילדים", שנסע מכפר-דרום לבית הספר האזורי ובו תלמידים, עובדי בית הספר ומספר חברים מהישוב. בפיצוץ נהרגו שניים מנוסעי האוטובוס, גבי ביטון ומירי אמיתי, ושמונה נוסעים נפצעו.גבי היה בן 34 במותו. הניח הורים ואחים, אישה וששה ילדים, אשר משתדלים כולם להמשיך את דרכו המיוחדת בחיים.