אלבום גוש קטיף

פתח דבר שנות התיישבות בארץ 35 מי ייתן ואלבום זה יהווה ספר לימוד על ישראל שהיו ואינם עוד. על אנשים, על פשטות, על חיי יום יום, על אהבת אדם ואדמה, על שמחות קטנות, קשיים, והתמודדות, על מאבק שלא נראה כדוגמתו, על אמונה ורגעים בלתי נתפסים, שמן הראוי שיהוו פרק מפואר בתולדות עמנו, על היסטוריה רבת שנים של חבל ארץ, על חלום שנגוז במחי רגע. עיקר האלבום מתמקד בשנותיו היפות של הגוש, שנות פריחה ושגשוג בכל היבט, אך לא נעדר חלקו הכאוב. לא נשכח את סוף הסיפור, את העצב הגדול הנטוע בכל אחד מאתנו ועמו האמונה הגדולה לשוב לאדמה האהובה שהאירה לנו פנים והצלחה במשך שנים כה רבות. תקוות כולנו היא לשוב לחבלי מולדת עם כלל ישראל כאיש אחד בלב אחד, בעזרת ה'. מרדכי (מוכי) בטר מנהל מרכז קטיף היא לי לפתוח דווקא בתודות לכל אלו שעמלו חובה נעימה וטרחו בהכנתו ובהוצאתו לאור של אלבום זה. תחילה תודה מיוחדת לחגי הוברמן ולנעמי אלדר. חגי כתב את חמשת הפרקים הראשונים העוסקים במבנה ובהיסטוריה של האזור בכלל ובתולדות ההתיישבות היהודית בפרט, וכן את הפרק 'ביטחון'. נעמי נטלה על עצמה לרכז את כלל החומרים לאלבום, לעורכם ולכתוב את הפרקים המרחיבים ומדגישים את המאפיינים ואת הייחודיות של תושבי הגוש מיום הגעתם ועד היום – עשר שנים לעקירה. תודה לפרופ' יוסי כץ על הערותיו החשובות בתחום ההיסטוריה של האזור. תודות מקרב לב לצוות מרכז קטיף ובמיוחד לרב קובי בורנשטיין שחותמו מורגש היטב בתוכן הפרקים, ולאורה אוחנה מנהלת הארכיון שסייעה רבות הן באיתור חומרים כתובים והן בליקוט התמונות. תודה גם לחברי המועצה הציבורית ובראשם מר שלמה קוסטינר יו"ר המועצה על תמיכתם בהפקת הספר וכן לעדי צור-מועלם על העיצוב ולשושי הייזלר על העריכה הלשונית. זכיתי שגורלי נקשר בגורלו של גוש קטיף כבר מצעירותי. ליוויתי את הייתי כשהצטרפתי 19 ההתיישבות בגוש קטיף כמעט מחיתוליה. בן , בהיותי אזרח– 1980 . בשנת 1973 למקימי היאחזות "קטיף" בשנת תושב, התמניתי למנהל אגף החינוך והתרבות במועצה האזורית חוף עזה וכיהנתי בתפקידי זה עד עקירת גוש קטיף. אלבום גוש קטיף הוא עדות מונצחת הן למען דורנו שכבר נמצא בתהליכי שכחה וחוסר היכרות, הן למען הדורות הבאים שספק אם יאמינו. זהו סיפור של חולות, של הפרחת שממה אמתית, של הקמת אימפריה חקלאית ברמה בין לאומית ושל יצירת עולם עשיר המושתת על תורה ועל חינוך. קיומו של חבל קטיף לווה בסימני שאלה מאז הקמתו אחרי מלחמת ששת הימים ועד עקירתו הכואבת. שנים ארוכות ריחפו מעלינו התהיות. הנושא מעולם לא ירד מסדר היום הלאומי. עם זאת, לאורך השנים הייתה הסכמה לאומית על כינונו ועל אחיזתנו בו. פרקי חיים אלו יישארו תמיד חלק מאתנו באשר נהיה, חקוקים עמוק בלבנו.

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=