חקלאות | פרק ו חקלאות המואסי – חקלאות מציצה באזור גוש קטיף שיטת החקלאות העיקרית במגזר הערבי הייתה חקלאות המואסי. זו שיטה חקלאית עתיקת יומין לניצול מי תהום מתוקים שאינם עמוקים ביותר, באזורים חוליים הסמוכים לים, לשם גידול ירקות. פירוש השם מואסי הוא 'מציצה', כלומר מציצת מי התהום על ידי הצמח. חקלאות המואסי מבוססת על איתור מי תהום באמצעות מעקב אחר התפתחות הצומח, בעיקר דקלים, במקומות נמוכים ועל חפירת בור בדיקה המגיע עד לשכבת מי התהום. לאחר מציאת המים מפלסים את השטח עד שנשארת בו שכבת חול בעומק ס"מ מעל שכבת המים. בעזרת דישון מוגבר ניתן לגדל 30-20 של עד שניים-שלושה יבולי ירקות בשנה, כאשר הצמח מקבל השקיה אחת בלבד. אחרי כן חודרים שורשיו אל שכבת המים, והוא אינו זקוק 42 להשקיה נוספת. ועדה חקלאית כשהוקמה המועצה האזורית חוף עזה, עלה צורך לרכז את החקלאים ולסייע להם. לפיכך הוקמה ועדה חקלאית. בראשה עמד בהתחלה יוסי 1999 שמעון עובדיה מנצר חזני, אחריו אורי חיון מנצר חזני, ומשנת צרפתי מגן אור. תפקיד הוועדה היה לייצג את החקלאים כלפי פנים וחוץ, לפתח תחומים חדשים, לסייע בהשגת מכסות גידול ומים, לחזק את הקשר עם מועצת הפרחים, לשמור על קשר, להעביר ידע ומידע, לתת הדרכה נכונה, לסייע בהשגת פועלים זרים, לשדך בין חקלאים ועוד. הוועדה החקלאית הייתה למעשה הגוף שהשמיע את קולם של החקלאים ועזר להם להתקדם. עת התקרבה גזרת ההתנתקות, עזרה הוועדה החקלאית בהשגת פיצוי הולם, בעבודה מול שמאים ובייצוג 43 החקלאים כלפי המוסדות השונים. חקלאות על פי התורה בגוש קטיף בא לידי ביטוי הקשר המיוחד בין החקלאות לתורת ישראל. השילוב של אנשי חקלאות ואנשי תורה יצר חיבורים מעניינים ומיוחדים. החקלאות בגוש קטיף עמדה גם בקריטריונים הגבוהים הן בתחום החקלאי הן בתחום ההלכתי. לשם כך נדרש מהחקלאים ומהמדריכים החקלאים להבין את ההיבטים התורניים של עבודת האדמה ומהרבנים והפוסקים להבין את הצרכים והתהליכים החקלאיים בכל נושא: חימום הגידולים, דישון והשבחת הקרקע, טיפול במזיקים, דרישות של חקלאות מודרנית המותאמת לייצוא לחו"ל ועוד. עם התקדמות החקלאות עלו גם שאלות הלכתיות שונות, כגון: עבודה בחול המועד, מה מותר ומה אסור בשבת, שמיטה. כדי לתת מענה לשאלות השונות היה צורך בשילוב של ידע מקצועי וידע הלכתי. הפתרונות הביאו לפיתוחים טכנולוגיים מיוחדים של אוטומציה ומחשוב מחד גיסא, ולהלכות 44 חדשות שלא היו מוכרות בעולם היהודי אלפי שנים מאידך גיסא. נושא השמיטה זכה בגוש קטיף לטיפול מעמיק. תחילה היה צורך לברר האם גוש קטיף נכלל גם בגבולות ההתיישבות של בית שני או רק בגבולות ההתיישבות של בית ראשון. לעובדה זו הייתה השפעה על רמת החיוב בדיני שביעית. לאחר מכן עלו שאלות רבות הקשורות לייצוא חקלאות שמיטה, ולמעמדם של גידולים מיוחדים לגבי שמיטה, כגון פרחים או ייחורים. פתרון מיוחד שפותח בזכות העבודה המשותפת של החקלאים ושל אנשי ההלכה היה גידול במצעים מנותקים, דבר שדרש פתרון בעיות אגרו-טכניות רבות בהיבטים של ניקוז, דישון, גובה הטמפרטורות ועוד. כל אחד מהפתרונות היה צריך להתאים גם לדרישות ההלכתיות וגם לדרישות החקלאיות ותבע מהחקלאי 45 מיומנות מקצועית וידע הלכתי. 1 2 3 98
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=