היחסים עם השכנים הערבים רוב החקלאים שהשתתפו בפרויקט התיעוד של מרכז קטיף, ציינו כי היו יחסים טובים מאוד עם הפועלים הערבים, ובשנים הראשונות תיארו ביקורים שנערכו בחאן-יונס ובדיר-אל-בלח. לאחר ההתנתקות חלק מהם שמרו על קשר טלפוני, וכמה מהחקלאים המפונים אפילו תמכו בהם כלכלית. שתי דוגמאות לכך הם איציק צאיג ורחל הנדל מגני טל. איציק - עד היום אני בקשר עם הפועל הראשי שלי. מיד בסמוך לפינוי הוא צלצל אלי וסיפר שנולדה לו בת, ואין לו עבודה. שלחתי לו כסף עם פועל שעבד אצל רונית בלבן בהעברת החממה. גם אני עבדתי שם. בהמשך הוא נפצע בתאונה ושוב העברתי לו כסף דרך הבנק, וכך הלאה, זה הצטרף לכמה אלפי שקלים. כשהגיעו התביעות של הפועלים הערבים נגד המעסיקים היהודים, הפועל שלי לא היה ביניהם, וזה היה התודה שלו והרווח שלי. רחל - פעמיים העברנו להם כסף: פעם דרך הבנק ופעם דרך מישהו שהגיע משם לארץ, כי הם סיפרו שאין עבודה ואין מה לאכול. מאוד 40 ריחמנו ועזרנו. עד היום אנו מדברים בטלפון. גם השכנים הערבים זכו ליהנות מהפיתוח המואץ של גוש קטיף, וגם הם התקדמו רבות בזכות היחשפותם לחקלאות היהודית המתקדמת. כשהגיעו ראשוני התושבים היהודים לרצועה, החקלאות היחידה סמוך לחוף הייתה 'חקלאות המואסי' (ראו להלן). מחריש בשור ועגלה בתחילת החורף וזריית המוץ מן הגרעין בזמן הקציר בקיץ עברו הערבים בתוך כמה שנים לטרקטורים, לחממות, לדישון ולטפטפות. הפועלים הערביים רכשו ניסיון, ידע ורעיונות בעבודתם אצל החקלאים היהודיים, והם יישמו אותם ביישובים שלהם. חממות רבות החלו להיראות ביישובים 41 הערביים ברצועת עזה. למערכת היחסים הטובים עם השכנים הערביים היה גם מחיר כבד, וכמה מחקלאי הגוש שילמו עליה בחייהם. אורי מגידיש, הי"ד, נרצח בחג פורים בחממות בגן אור. שעיה דויטש ורוני צאלח, הי"ד, נרצחו בשטחיהם בכפר ים, דורון שורשן, הי"ד, נרצח בשדות כפר דרום, ובחממות רפיח ים נרצחו ניסן דולינגר, עמוס סעדה ואסף צפירה. חממת עירית 1 חממת עגבניות 2 ישראל זרביב מנצר חזני בחממת התבלינים שלו 3 משתלת גרניום 4 עגבניות לתעשייה 5 מטע אתרוגים בגן אור 6 6 5 4 97
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=