מקור של כוח להתגבר על כל הבעיות ומקור לאופטימיות ולתקווה. בזכות אמונה זו שליוותה אותם כל הזמן, הם הרימו משק לתפארת מקרקע בתולה והפריחו את השממה במלוא מובן המילה, והיא זו שנתנה להם את הכוח לעמוד בכל הקשיים לאורך כל השנים עד הרגע האחרון. השני הוא התמיכה שקיבלו שהייתה מורלית בעיקר אך גם כלכלית וטכנית מהמחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, מאיגוד 31 המושבים של הפועל המזרחי וממשרד החקלאות. נוסף על שני אלה השכילו החקלאים להפוך את החסרונות ליתרונות. בשנים הראשונות גדלו החקלאים יחד עם השתילים. עיקר העבודה היה להכיר את צורכי הצמח ולהתגבר על התנאים הקיימים. המדריכים החקלאיים שהגיעו מטעם משרד החקלאות, למדו את חוקי המקום ביחד עם החקלאים. אמנם הם ידעו קצת יותר מהם, אך את התנאים האופטימליים לצמח גילו להם דווקא החקלאים, ולא תמיד היה ברור מי המדריך ומי המודרך. מעולם לא הרגיש החקלאי חסר הידע רגשי נחיתות ליד המדריך, כי למעשה למדו שניהם זה מזה. כך הפך החיסרון הראשון של החקלאי בגוש קטיף ליתרון, והוא נהיה ספק ידע למשרד 32 החקלאות. בשל הצורך להיות יעילים, חסכוניים ורווחיים, ערכו החקלאים ניסיונות רבים בסיוע חוקרי 'המכון לחקר מדבריות החוף וצפון הנגב'. פרופ' יפתח בן אשר, מנהל המכון, סיפר בסיפוק כי האדמה החולית התגלתה כאוצר השווה זהב, והשילוב של חול, טפטפות ודשן התגלה כשילוב מנצח. יחד עם החוקרים הגיעו החקלאים להבנה שדווקא תנאי הפתיחה שלהם בגוש - מיעוט גשמים, אדמה חולית והרבה שמש - יהפכו בבוא העת ליתרונות גדולים, שאין להם אח ורע בכל הארץ, והם נדירים גם בקנה מידה עולמי. תנאי פתיחה אלה זירזו מחקר ופיתוח של שיטות לשימוש מינימלי במים ושל טיפול יעיל בהשקיה בכל הגוש, אשר הניבו את התפוקה הגבוהה בעולם. כך האדמה החולית, חסרת המינרלים והמחלחלת במהירות, הפכה למצע המדויק לגידולים רבים, לקרקע טית ויעילה ִ המקבלת את מזונה באופן מבוקר ואחיד ובהשקיה א לצמח, והתוצאה - איכות וכמות ההולכים ומשתפרים מגידול לגידול. ההשקיה בהדרגה חסכה מים לחקלאי, הוסיפה בריאות ואחידות לצמח 33 והעלתה את איכותו. מפעל 'ביכורי קטיף' בכפר דרום 1 לקראת תערוכה חקלאית 2 עובדים בבית אריזה 3 העגבניות של גוש קטיף- הסמל המסחרי של האזור 4 2 3 4 95
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=