חקלאות | פרק ו הקשיים עם כל הפיתוח המרשים של החקלאות בגוש קטיף, לא תמיד הכול הלך חלק, היו הפסדים ובעיות מכיוונים שונים. הקושי העיקרי היה המצב הביטחוני, שבא לידי ביטוי בפיגועים בצירים התחילו הפיגועים, נמשכו ביתר עצמה 1987 ובסכנת חיים של ממש. בועד לעקירה. 2000 בתקופת הסכמי אוסלו ולשיאם הגיעו משנת תים תכופות לא קיבלו הפועלים הערבים ִ התוצאות מכך ניכרו מיד. לע אישור כניסה, ויבול רב לא נשלח ליעדו. פעמים רבות היו הצירים המרכזיים חסומים - דבר שמנע את השיווק. היה צורך לקבל פועלים יהודים חסרי ידע ומוטיבציה - דבר שגרם לנזקים כבדים למשקים. כמו כן, קשיי בירוקרטיה רבים ניצבו בפני החקלאים כשביקשו להעסיק פועלים זרים, לאחר שגם הפועלים הערבים וגם היהודים לא הגיעו. נוסף על אלה בוצעו מעשי חבלה מצד האוכלוסייה הערבית, היו הפסקות מים וחשמל רבות אשר פגעו בהשקיה, באיכות התוצרת ועוד. עיקר הפגיעה היה בגידולים אשר זמן שיווקם מוגבל, כגון ורדים, כיוון שכל תקלה, ולו הקטנה ביותר, האטה או עצרה את השיווק, וכל העמל ירד לטמיון. כתוצאה מכך, נאלצו החקלאים להפסיק לגדל 'גידולים דחופים' - גידולים התלויים בזמן, ולתור אחר ענפים חדשים קושי נוסף גרמו המזיקים. 28 המתאימים יותר לתנאי החיים במקום. משנה לשנה גברה פגיעתם באיכות התוצרת, ונדרשה עבודה קפדנית 29 ויקרה בחיסולם. צמיחת מתחרים במקומות שונים הולידה את הצורך בגדילה מתמדת הן בכמות התוצרת הן באיכות ובחדשנות, בהשקעת כספים תמידית, ביצירתיות ובעבודה רבה. לפיכך, מי שלא היה יכול להשקיע ולגדול, נאלץ לעבור לעיסוק נוסף או אחר, והיו מהם שהחכירו את שטחיהם לחקלאים גדולים יותר. כך נוצר מצב שמי שנשאר בענף, היה בעל 30 עסק גדול, שחלש על שטח של כמה חקלאים יחד. ואם לא די בכל אלה, נפלה על חקלאי גוש קטיף בעיה ייחודית וקשה - חרם פוליטי ערבי על מוצרי האזור, אשר בשל התעמולה הרבה שליוותה אותו, הצליח להדביק גם עסקים שאינם ערביים. וכך הצטרף החשש מהפסדים 'פוליטיים' לחוסר הוודאות שיש לכל חקלאי לגבי מחיר התוצרת ביום המשלוח ולגובה ההכנסה שלו. הרגשת השליחות שליוותה את חקלאי גוש קטיף, קיבלה מכה קשה. ההתמודדות כאן בדיוק באו לידי ביטוי ייחודם ומיוחדותם של חקלאי הגוש. לא רק שהם לא נשברו, אלא להפך. שני מקורות סייעו להם. העיקרי שבהם הוא אמונתם החזקה בקב"ה, בשליחות ובאדמה שהיוותה בשבילם בתי אריזה מגדלי הפרחים בגוש קטיף שלחו את תוצרתם לבית האריזה לפרחים בנתיבות, ומגדלי הירקות נעזרו בשירותיו של בית האריזה הגדול והמרכזי בגוש – 'יקל' (ראשי תיבות של ירקות קטיף לייצוא) - ובעוד חמישה בתי אריזה לשיווק ירקות עלים ללא חרקים. עם העלייה בדרישות הקניינים ובגודל המשקים הקימו חקלאים רבים בית אריזה 26 קטן משלהם, על פי כל הקריטריונים הנדרשים. מח"ע - משקי חבל עזה כשחילקו מוסדות המדינה את השטחים לחקלאים הראשונים בגוש, הם גילו שאמצעי הייצור העומדים לרשות המתיישבים אינם מספיקים לקיום. לפיכך, יועדו קרקעות בצפון הנגב, בשטחים פתוחים לשבעת 23,000 היישובים החקלאיים בגוש קטיף. שטחן של קרקעות אלה הוא דונמים, ויש בהן גידולי שדה, ירקות - תפוחי אדמה ואגוזי אדמה, פרדסים, מטעי אבוקדו וחוחובה, מפעל לייצור שמן חוחובה, בתי אריזה ובתי קירור לייצוא ולשוק מקומי. השטחים מעובדים, מתופעלים ומנוהלים, עד היום, בשיתוף כל היישובים, והרווחים אף הם מתחלקים בהתאם. לאחר כמה שנות תפעול הוקם במקום מאגר מים לשם ניצול 27 כל טיפת מים הנאספת אליו מן האזור. 1 94
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=