אלבום גוש קטיף

חקלאות | פרק ו אולמות ייצור וחדרי קירור. האריזה הייתה גם של ירקות שלמים וגם של ירקות קצוצים ושטופים. מאמצים רבים הושקעו באיכות ובניקיון משאריות הדברה, ואכן עמדו בתקן האירופאי והאמריקאי. הדרישות הביאו לפיתוחים נוספים, כולל אספקה כל השנה בסטנדרטים גבוהים. בזכות שיטת גידול זו, חזרו ירקות העלים להוות מרכיב מרכזי בתפריט המטבח היהודי הכשר. מותגים כמו 'חסלט', 'ירק נטו' ו'ביכורי קטיף', הפכו מזוהים עם איכות מובחרת של ירקות אשר רעננותם ארוזה ומשומרת עד בית הלקוח. עד היום הם נקראים 'ירקות גוש קטיף' 22 בלא קשר כלשהו למקום גידולם הנוכחי. כמובן, לא הכול היה קל בגידול החדש. לא מעט קשיים ואכזבות היו מנת חלקם של החקלאים. אליעזר ברט מכפר דרום סיפר: האכזבה הגדולה הגיעה כשליוויתי את הטנדר הראשון לתל אביב עם כמה מאות חסות. הן היו ארוזות יפה עם אישור של הרב קמינצקי, שהגידול היה בפיקוחו. אבל בשוק, המוצר לא עורר לקרטון. אחרי שעה קנו קרטון אחד... ₪ 12 התרגשות, כי ביקשנו נסענו לבני ברק ואמרנו לירקנים: אם לא יימכר, ניקח חזרה. לציבור הדתי זה היה חדשני וככל שהעמקנו את השיווק, העסק תפס תאוצה וצבר ביקוש. מהר מאוד הבנו שצריך להתמקצע גם בשיווק, והקמנו חברת שיווק 'יעל - ירק עלים לשיווק' עם מחסנים ומרכז לוגיסטי. זה התפתח לעסק עצמאי, כשהשיווק נעשה מאילת ועד רמת הגולן. הקמנו בית אריזה משלנו עם תוצרת איכותית שעומדת בסטנדרטים גבוהים, והקפדנו על עיצוב ואיכות. כך נוצרה מערכת שלמה בהיקף גדול עם הרבה 23 עובדים. צמחי בית ופרחים החיפוש אחר תחומי חקלאות חדשים הביא לגוש קטיף גם את צמחי הבית. ביישובים קטיף, עצמונה וגני טל הוקמו המשתלות הגדולות מגידולי הגרניום וצמחי הבית בישראל. מבין 50% בארץ, שהיוו כירקות ללא תולעים השיטה לגידול ירקות עלים ללא תולעים הומצאה ופותחה על ידי חקלאי ממושב גדיד, אלי בן נעים, אשר יחד עם חברו האגרונום, שמעון . שנתיים לאחר 1989 ביטון, החלו לפתח חסה לחרדים לפסח בשנת מכן כבר יצאו לשוק שאר ירקות העלים ללא חרקים. לאחר כמה שנות מחקר, ניסיונות רבים, הפסדים ואכזבות, התפתחה והתמקצעה המצאתם של השניים. מכל העולם הגיעו חוקרים לגוש קטיף כדי ללמוד את הנושא, ועד היום הוא נחשב להצלחה ענקית. ההמצאה של גידול ירקות ללא תולעים שינתה למעשה את החקלאות ואת המטבח בארץ ובעולם כולו. בסיס השיטה הוא גידול בחממה ברשת צפופה המונעת כניסת חרקים זעירים למבנה הגידול, וכך שומרת על ירק העלים נקי מחרקים. הגידול מלווה בהשגחה צמודה של רבנים ושל אנשי מקצוע. לפני הקטיף מתבצעת בדיקה מדגמית מרחבי החממה על ידי רבנים שהם גם בעלי ידע בתחום האנטומולוגיה (חקר החרקים). אם לפי תוצאות הבדיקה, 21 הירק נקי מחרקים, הוא משווק לצרכן. שני הממציאים שיתפו תחילה את הרב יוסף אלנקווה, ראש המועצה הדתית, את הרב יגאל קמינצקי, הרב האזורי, ואת מזכירו, אליעזר ברט מכפר דרום, וכך החל העסק להתגלגל. האגרונום הביא טכנולוגיות קיימות מפרחים ותבלינים וגם פיקוח קפדני. הרב אלנקווה פנה אל הרבנים השונים לקבל אישור, והרב קמינצקי לקח אחריות והוביל את התהליך יחד עם 'מכון תורה וארץ'. הוזמנו רבנים מכל הארץ כדי לחשוף בפניהם את השיטה, והרבנים נתנו את ברכתם. התחום החל להתפתח, בהתחלה עם חקלאים בודדים מגדיד, יואב אלול ופנחס בובליל, ועם דונמים אחדים. אחר כך התפתח עם מאות הוקם בכפר דרום המפעל 1998 ואלפי דונמים בכל גוש קטיף. בשנת מ"ר של 4000 הגדול ביותר במזרח התיכון לייצור ירקות עלים. היו בו 1 2 92

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=