של חול, כלומר אין להשקות בבת אחת אלא בהפסקות כיוון שבחול ים המים יורדים ואינם נספגים. נוסף על כך, יש לתת את הדשן יחד עם "את הידע 12 המים ולא לאחר ההשקיה כדי לשפר את איכות הצמח. החשוב הזה הם העבירו הלאה, והיום הוא חלק בלתי נפרד מהחקלאות המודרנית", אמר פרופ' בן אשר, מנהל המכון לחקר מדבריות החוף 13 והנגב. בשנים הראשונות התגלו עוד ועוד קשיים - חממות הזכוכית נשברו עקב הרוחות העזות, והשתילים ניזוקו, דונם או שניים לא הספיקו לפרנסת משפחה, היו קשיי שיווק, מכסות המים היו קטנות, היה חוסר בבתי אריזה, והיו ניסיונות שונים בתחום שהסתיימו בכישלון. "לאחר השנים הראשונות הבנו כי אי אפשר לבנות חקלאות ממשקים בלבד, אלא יש צורך במערכת שלמה סביבם - של שיווק, הדרכה, רכז חקלאי במועצה, בית אריזה ועוד", סיפר אברהם מלמד, מנהל חבל דרום בחטיבה להתיישבות, "וכל אלה הביאו ליצירת מקורות פרנסה 14 נוספים ואחרים". , כשעלה על הקרקע היישוב גני טל, החלו בשתילת פרחים 1978 בשנת - חרציות וגיפסנית. העגבניות של אדי פרץ כבר לא היו להיט עקב הביקוש בשוקי אירופה לפרי בעל חיי מדף ארוכים יותר. התושבים נאבקו וניסו לשכנע את הפקידים במשרד החקלאות לקבל את הדונם השלישי כדי להגדיל את ההכנסה על ידי מבחר גדול יותר של גידולים, וכשזכו, נהנו מכך כל חקלאי גוש קטיף דאז. את הדונם השלישי כבר בנו מיריעות פלסטיק ולא מזכוכית, והחלו השקיה בטפטפות כדי טי ומותאם לאדמת חול. זמן קצר לאחר מכן ִ להכניס מים באופן א קיבלו החקלאים אישור מפתיע לחידושים שהכניסו - איכות השתיל 15 עלתה פלאים. תקופת הפריחה - העשור הראשון , העשור הראשון של ההתיישבות 1987-1976 השנים תשל"ו-תשמ"ז, האזרחית בחבל עזה, היה גם תקופת הפריחה של גוש קטיף. מיישוב ישובים אזרחיים 14 אזרחי אחד - נצר-חזני - גדלה ההתיישבות לנפש. פינוי חבל ימית שינה את תכניות האזור, ומחזון של 3500 שמנו שלושה יישובים דתיים קטנים הפך גוש קטיף לקולט של חלק ממפוני סיני - עצמונה, ישיבת ההסדר ואלי סיני. בהמשך הוקמו יישובים נוספים, כשרובם התבססו על חקלאות. כתוצאה מכך גדל הענף, הן עמד היצוא החקלאי הכולל של 1987 כמותית הן איכותית, ובשנת 16 מיליון דולר. 13 יישובי חבל עזה על העסק המשפחתי הקטן שגדל אט אט בכמות הדונמים, הפך גדול יותר, מקצועי, ממוחשב וגם רווחי יותר. מגוון הגידולים התרחב, ונעשו ניסיונות להתאמת גידולים חדשים לאזור. החקלאות בגוש קטיף הפכה מתושבי האזור עסקו בחקלאות, 400 לפרנסה העיקרית של המושבים. כ- 17 אחוזים מהמשפחות בגוש קטיף התפרנסו מהענף. 22 כלומר כשיטות חקלאות מהמתקדמות והמקוריות בארץ, בעלות מותגי איכות גבוהים, פותחו בחולות הגוש. ביניהן גידול על מצעים מנותקים ושיטות הדליה של ירקות ופרחים, שמצאו את דרכם לשווקים נחשבים ברחבי העולם. החל משנות התשעים כעשרה אחוזים מהתוצרת החקלאית אחוזים מייצוא ירקות החממה 65 של מדינת ישראל היו מגוש קטיף. אחוזים מייצוא פרחי הגרניום שגודלו בישראל, 65 האורגניים בישראל, אחוזים מירקות העלים ללא חרקים בישראל גודלו בחממות הגוש. 90 ואחוזים מייצוא ירקות החורף היה מגוש קטיף. בשנת 85 1992-3 בשנת מיליון שקל, והייצוא השנתי 132 , הגיע הפדיון השנתי לסכום של כ- 2004 , שנת עקירת גוש קטיף, הפעילו 2005 מיליון דולר. בשנת 20 הגיע לפועלים. הם 3,000- משקים חקלאיים עם כ 380 חקלאים כ- 240 כדונמים של 4400 ייצאו אלפי טונות של תוצרת חקלאית שגדלה בכחממות ושטח פתוח. התוצרת עובדה במגוון רחב של גידולים: גידולי עלים ללא חרקים, עגבניות, עגבניות שרי, פלפלים, ירקות אורגניים, 18 רות , מטעים וחקלאות מן החי. ֵ תבלינים, צמחי בית וגינה, פרחים, פ חקלאות אורגנית חקלאות אורגנית היא חקלאות העוסקת בייצור תוצרת חקלאית תוך התחשבות בערכי טבע ושימור קרקע. חקלאות אורגנית תורמת להגנת הסביבה, לשיפור איכות האוויר והמים ולטיוב הקרקע ופוריותה, כל זאת תוך הימנעות משימוש בכימיקלים אסורים ובחומרים סינתטיים. חקלאות זו אינה משתמשת בחומרי הדברה ודישון קונבנציונליים, ומחייבת הקפדה מרבית ופיקוח בכל שלבי הטיפול בתוצרת, עיבודה 19 ושינועה. לאור דרישות השוק המקומי והעולמי לתוצרת אורגנית התפתח ענף זה גם בחממות גוש קטיף. מושב נצר חזני היה החלוץ בתחום, והחל במסגרת החיפושים אחרי גידולים 1982 לגדל תוצרת אורגנית משנת המתאימים לתנאי המקום. לאורך השנים אימצו חקלאים רבים את שיטות הגידול המתאימות והתמקצעו בהן. בזכות האיכות, האמינות והעמידה בזמנים ובכללים תפסה חקלאות גוש קטיף מקום מכובד בתחום האורגני. הייצוא האורגני כלל: פלפלים בצבעי אדום, צהוב, כתום וירוק, פלפל מאורך (פלרמו), עגבניות, עגבניות שרי, קישואים, 20 שעועית ותות שדה. חממת עגבניות 1 פלפלים איכותיים לייצוא 2 91
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=