אלבום גוש קטיף

או כיזמים בשטחים ריקים שעליהם יוקמו מבני תעשייה. תנועת האם, 6 'המרכז החקלאי', הציעה הבאת גרעיני חיזוק ליישובים. שתי המשפחות הראשונות שזכו ביחידות משק היו משפחת ניסן דולינגר ומשפחת יעקב מזלטרין. עם הזמן עסקו רוב חברי היישוב ניסן דולינגר הי"ד 7 בחקלאות, והשאר במקצועות חופשיים אחרים. .) 12.5.2002 נרצח בידי אחד הפועלים שלו בא' בסיון תשס"ב ( היישוב נחשב חילוני, אבל גרו בו גם משפחות דתיות. 4 משפחות חדשות. 5 למרות ההבדלים באורח החיים של המשפחות, היה היישוב מגובש. הבעיה העיקרית הייתה פרנסה. כיישוב קהילתי היו המשפחות אמורות להתפרנס מעבודות חוץ, אבל התגברות הטרור הפלשתיני הקשתה על הנסיעה. כתוצאה מכך עזבו משפחות רבות. בח' בניסן תשנ"ח ) נערך דיון שנערך בחטיבה להתיישבות בהשתתפות ראש 5.4.1998 ( המועצה אהרל'ה צור, נציגי היישוב ומנכ"ל החטיבה להתיישבות אברהם דובדבני, ובו נדונה בעיית המשך קיומו של פאת שדה על רקע הקושי במציאת מקורות פרנסה. מנהל החבל, חנוך אלמסי, אמר כי יש קרקע לעשר משפחות חקלאיות בפאת שדה (כמו ביישוב החילוני השני, רפיח ים), אבל אין מספיק מים עבורן. סוכם בדיון כי החטיבה להתיישבות תפעל למציאת פתרונות למחסור במים עבור עשר המשפחות הראשונות שתעסוקנה בחקלאות, ונוסף על כך הוצע ליישובים להשתלב באזור התעשייה נווה דקלים כשכירים במפעלים באנגליה ראיתי את העגבניות שגידלתי ליישוב, כשישב עדיין במחנה שליו. היינו המשפחה השנייה שעלתה לפאת שדה. ביישוב הקבע 1989- הגעתי ב שי חמו: מ"ר, קטן מאוד. 100 גידלתי עגבניות שרי. אחרי מאבק בבירוקרטיה קיבלתי אישור להקים בית אריזה משלי בגודל של בפנים היו מכונות אריזה, חומרי גלם ועובדים, משרד קטן ותוצרת על משטחים. המשטח הראשון שהוצאתי משם היה יפה ומרגש, על כל אריזה כתוב "שי חמו" והוא יצא לאנגליה. ואז קיבלתי טלפון מהמשאית, שהמשטח התהפך. איזה מפח נפש... מאז הוצאתי אלפי משטחים. התוצרתשלי הייתהשם דבר באנגליה. נסעתי לרשת חנויות באנגליה וראיתי שם את התוצרת שלי. שעתיים הייתי צריך להסתובב שם כדי לעבור מקצה לקצה, ועל המדף סלסלות של עגבניות שרי תוצרת גוש קטיף. צילום אוויר של פאת שדה 1 מבט אל הבתים החדשים 2 אתר הנצחה לזכרו של ניסן דולינגר הי"ד שנרצח בחממות היישוב 3 שלט הכניסה ליישוב 4 חממת עגבניות 5 3 5 4 77

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=