אלבום גוש קטיף

הם מזכירים שהשם הוא צירוף המילים דיר-א-רום (מנזר הרומאים). החיד"א, ר' חיים יוסף דוד אזולאי, בתיאור 9 שם זה התקצר לא-דיר. ) כתב: "אור מוצאי 1753 מסעותיו בארץ ישראל בשנת ה'תקי"ג ( בשלב מאוחר 10 שבת קודש נסענו וביום חנינו במקום הנקרא דיר...". - נוספה למילה 'דיר' המילה 19 יותר - ככל הנראה רק במאה ה- 'בלאח' שפירושה פרי התמר, כנראה בגלל חורשות הדקלים הרבות 11 המטופחות באזור. בית הכנסת הגדול בארץ אחת המזכרות מהיישוב היהודי בתקופה הרומית-ביזנטית היא שרידי בית הכנסת העתיק של קהילה יהודית בעזה-מיומס (עזה ים), שנתגלתה בו רצפת פסיפס גדולה ונאה. הרצפה נתגלתה על חוף הים, סמוך למזח של נמל עזה. בפסיפס מצוירים בעלי חיים מאפריקה, וכולם עטורים מדליונים. בכניסה לאולם המרכזי נתגלתה דמות פורטת בנבל, המקסימה את חיות הפרא. מעליה מופיע באותיות עבריות השם "דויד". בכתובת המרכזית שבפסיפס כתוב ביוונית: "אנו מנחם וישוע בני ישי המנוח סוחרי עצים כאות הערצה לאתר הקדוש ביותר תרמנו את היא לפי הספירה 569 ". שנת 569 הפסיפס הזה בחודש לואוס שנת המיוחדת של עזה שכאמור נקבעה בימי הנציב גביניוס לציון גירוש לסה"נ, 509 או 508 היהודים מעזה. אם כן, בית הכנסת נבנה בשנת כלומר בתקופת הכיבוש הרומי-ביזנטי, והוא חרב כנראה בימי הכיבוש 12 הערבי, במאה השביעית לסה"נ, כאשר חרבה עזה-מיומס. 324 השנים הכיבוש הביזנטי (בין בימי עזה של חשיבותה על עדות קראי, וממנו ממקור תחליף לירושלים, יש לנו לסה"נ), כמעין 638- ל האיסור בגלל לעזה היהודים עולים לרגל לומדים שבאותם ימים היו בתקופה הביזנטית שררה 13 . הרומאים, לעלות לירושלים שהוטל בימי הנוצרים בעזה, ובתקופת יוליאנוס היהודים לבין מלחמה של ממש בין מחדש את הקמתו שעודד הרומי לערך) - הקיסר לסה"נ 360 (שנת של בית המקדש בירושלים, וביקש לנתק את הכנסייה מהמדינה ולשוב 14 . היהודים כנסיות נוצריות בעזה שרפו - לעבודת האלילים הכתובת 'חנניה בר יעקב' שעמדה במסגד הגדול של עזה והושמדה 1 פסיפס מבית הכנסת העתיק בעזה – דוד המלך פורט על נבל 2 כתובת הפסיפס בבית הכנסת בעזה כפי שנמצאה 3 רצפת הפסיפס באתר בית הכנסת בעזה לפני שנעקרה ממקומה 4 )1987 הפסיפס והכתובת בימים שהוצגו בנצרים (צילום משנת 5 4 5 7

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=