היישובים | פרק ה הקמת אלי סיני השתלבה במגמה שהוביל ראש המועצה, ראובן רוזנבלט, לפתח התיישבות בצפון הרצועה שהוגדרה מראש כהתיישבות חילונית. המועצה הסמוכה בתוך הקו הירוק, הייתה המועצה אזורית חוף אשקלון שכל יישוביה חילוניים. בתפיסה האזורית הזו יועד אזור נצרים לקיבוץ הדתי כדי שיוכל להשתלב בגוש הקיבוצים של סעד ועלומים, ואילו אזור גוש קטיף, שמלכתחילה היה קשור למועצה האזורית עזתה, היה אמור להתחבר עם יישובי מועצה זו והמועצה האזורית אשכול. רוזנבלט ראה את לב הרצועה כמאוכלס בהתיישבות דתית ואת שני קצותיה – צפון ודרום - כגושים חילוניים. לצורך כך גויס יגאל סגל, תושב נתיב העשרה ומי שהיה יו"ר המועצה האזורית של חבל ימית. תפקידו היה לטפל בנושא הבאת מתיישבים חילוניים, לרכז את רשימות המועמדים להתיישבות זו, לשמור על קשר אתם ולשמש כמתאם ומזרז של הגורמים השונים שעסקו בהקמת היישובים 7 החילוניים ברצועה. ההתנגדות העיקרית לתכנית הייתה מצד התנועה המיישבת, איגוד מושבי הפועל המזרחי, שראתה את גוש קטיף בפרט ואת רצועת עזה בכלל כאימפריה שלה, ותכננה להקים בה אך ורק התיישבות של הציונות הדתית, של הפועל המזרחי. רוזנבלט חזר והסביר לחבריו את ההכרח באוכלוסייה יהודית מגוונת ככל האפשר ולא בעלת אופי דתי בלבד. לדעתו, על ידי כך תיווצר מעורבות בחבל עזה של גורמים תנועתיים החלו עוסקים בעתיד. אבי פרחן וחברי גרעין נוספים ניסו לשכנע את "מחר מניחים את אבן הפינה 4 הנוכחים להצטרף לגרעין אלי סיני. ליישוב החדש. יש לנו אפשרות לחזור לעשייה הציונית של הקמת ההצלחה הייתה חלקית 5 יישוב חדש בארץ ישראל. אל תחמיצו". בלבד. כמה עשרות יצאו למקום שיועד להקמת אלי סיני. שם נערכה הרשמת מועמדים חדשים, והוקם מאהל זמני להכנת הטקס שתוכנן למחרת. למחרת עלו על הקרקע, עדיין באורח בלתי רשמי. הטקס .) 7.10.82 הרשמי נערך רק כעבור שלושה ימים, בכ' תשרי תשמ"ג ( התאריך לא היה מקרי: זה היה יום הולדתה השביעי של ימית. שבע , נחנכו בה הדירות 1975 שנים קודם לכן, בחול המועד סוכות תשל"ו, הראשונות. "אני מקווה שעתה יחלו שבע שנים טובות של התיישבות רחבה בשטחים. עוד הקיץ נפתח את חוף הרחצה הנמצא באתר הישוב לציבור" אמר פרחן בטקס. סגן שר החקלאות, מיכאל דקל, אמר אלף יהודים נוספים ביהודה, שומרון 70 שהממשלה מתכוונת ליישב 6 וחבל עזה. הקמת היישוב לא התקדמה. רק כעבור שנה, בכ"ב באלול תשמ"ג ), הגיעו שתי משפחות ראשונות למקום: אבי ולורה פרחן 31.8.1983 ( ושלושת ילדיהם ומיכאל ולוסי ברנר, חבריהם מימית. רק שנה ורבע לאחר מכן הגיעו שלוש משפחות נוספות: אברהם אטיאס, משה עדשה ומשה קרמר. אחד החופים היפים בארץ הגענו למקום בתול, בראשיתי, שבו בעבר היו אולי רק שיירות שעברו בדרך הים העתיקה. גם חיילי האו"ם אבי פרחן: שישבו ברצועה בין מבצע סיני למלחמתששת הימים, היו כאן - מצאתי בקבוקי בירה שהעידו על כך. מקום יפהפה. בבוקר היינו הולכים ורואים איילות מדלגות על הגבעות. חלמנו לעסוק בדיג. יש כאן ים יוצא מן הכלל, מרחב אין סופי. אחד החופים היפים בארץ. היה לנו חזון: רציתי להקים יישוב אידאולוגי שבו גרים גם אנשי שכונות, ובכך לא הצלחתי. ליישוב הגיעו צעירים מהערים, חלקם אנשי ימית. לא כולם נשארו. חלקם נשחקו תחת גלגלי הבירוקרטיה. למדתי מהרב ישראל אריאל, שהיה הרב שלי בימית, ש"מתוך שלא לשמה בא לשמה", שאנשים בסופו של דבר יאהבו את המקום. גם הקיבוצניק נקשר לאדמה. 1 2 3 66
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=