אלבום גוש קטיף

היישובים | פרק ה המועצה, תורה, מוסדות חסד, צדקה ועוד. ביישוב מוקמו משרדי בתחומי . מסחרי ואזור תעשייה מוסדות דת, בריאות וחינוך, מרכז היישוב פעלו מעונות, גני ילדים, בית ספר אזורי 'נאות קטיף', אולפנת 'נווה דקלים' לבנות, ישיבת הסדר 'נווה דקלים', ישיבה גבוהה 'תורת החיים', בית חב"ד ומדרשת 'טוהר' לבנות. במקום פעלו שלוש תנועות 7 נוער: בני עקיבא, עוז ואריאל. ), פונו מביתם 17-18.8.2005 בימים רביעי וחמישי, י"ב-י"ג באב תשס"ה ( רוב תושבי נווה דקלים. המשפחות הבודדות האחרונות פונו ביום ראשון, ). רובם עברו לאתר הקרווילות בניצן, 21.8.2005 ט"ז באב תשס"ה ( מצפון לאשקלון, לאחר שהייה ממושכת במלונות. השאר עברו לעין צורים במטרה לבנות יישוב חדש בחבל לכיש. לבנייה בנווה דקלים, בהקדם האפשרי. את הצדדים הרוחניים הדגיש בדבריו הרב משה צבי נריה זצ"ל, שחלק מהמתיישבים העתידיים נמנו עם תלמידיו בכפר-הרוא"ה, ובנו, הרב פתחיה, היה בין המתיישבים 6 הראשונים. הרב יעקב אריאל והרב יגאל קמינצקי חיזקו את דברי רבם. ) החלו להיכנס המשפחות הראשונות 15.8.1983 בו' באלול תשמ"ג ( משפחות שהיוו את התחלת אכלוס 70 לנווה דקלים – ראשונות מתוך המקום. חלק מהמשפחות הגיעו מהמושבים בסביבה: נצר חזני, גני טל, גדיד, מורג ועצמונה. אריק טמיר, שהיה המזכיר הראשון של נווה דקלים, כתב למתיישבים ): "ברצוני להדגיש כי המצב 1983 בעלון הגוש בחודש אב תשמ"ג (יולי הנוכחי ביישוב והלחץ העצום המופעל בנושא הקליטה והדירות אינם מאפילים על נקודת האור המרכזית - לא תהיה בעיה לאכלס את נווה דקלים". נווה דקלים הפך כמתוכנן לגדול ביישובי גוש קטיף, ושימש מרכז משפחות 600 תושבי הגוש. כ- עירוני, מוניציפלי, כלכלי וחינוכי לכל התגוררו ביישוב, וקיימו קהילה ציונית-דתית ענפה, שכללה שיעורי אשתי ואני נשארנו לבד ביישוב בשבת שאחרי תשעה באב תשמ"ב, משפחות קירשנזפט וכהן נסעו להורים. יעל ואני נשארנו לבד בנווה יוסי נוימן: דקלים, עם שני מילואימניקים ששמרו בשער ובאו לאכול אצלנו. זו הייתה חוויה מעניינת. ברבות הימים, כשנווה דקלים גדלה, ניסיתי לספר לאנשים שיעל ואני היינו לבד בנווה דקלים, והם התקשו להאמין. אין ספק שזו חוויה שלא שוכחים. משפחת נוימן בכניסה לביתם בנווה דקלים 1 בניין המועצה והרחבה המקיפה אותו 2 שכונה בנווה דקלים 3 צילום אוויר של אלי סיני 4 1 2 3 64

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=