היישובים | פרק ה האוכלוסייה בו הייתה מגוונת, והיא שיקפה חתך אופייני של עם ישראל כולו - צעירים ומבוגרים, ותיקים ועולים, דתיים ותורניים, בני עדות שונות, בעלי השכלה ורקע שונים, עם מגוון מקצועות. את תכנונו של נווה דקלים, היישוב הגדול והמרכזי של גוש קטיף, התחילו בחטיבה להתיישבות כבר בסוף שנות השבעים. הם רצו מרכז אזורי ליישובים החקלאיים הקטנים בגוש קטיף, שבו ירוכזו השירותים הבין כפריים, היצרניים והקהילתיים לאזור כולו. המטרה העיקרית הייתה אכלוס יהודי מסיבי בגוש קטיף, הממוקם בלב אזור ערבי צפוף ברצועת עזה. מטרות משנה – יצירת מערכת חינוך טובה לכל התושבים ושירותי צריכה ותרבות עשירים, אשר יספקו את כל צורכי התושבים וימנעו את הצורך לצאת החוצה. התכנון הראשוני תלמידי ישיבת ההסדר. במסגרת התכנון 50 משפחות ו- 100 היה להאדריכלי הוצע להשאיר אופציה פיזית פתוחה להגדלת אוכלוסיית 1 משפחות. 500 המרכז להמרכז האזורי תוכנן להיקרא בשם 'אמבר', אך בלחץ התושבים שונה עבודות הבנייה 2 השם ל'נווה דקלים', שם המשקף את אופי ויופי האזור. והתשתיות החלו סמוך להיאחזות נח"ל גדיד, וזמן קצר לאחר מכן אוזרח 3 המקום, ומבני ההיאחזות הועברו לשימוש המועצה האזורית חוף עזה. ) 18.4.1982 טקס האזרוח של נווה דקלים נערך בכ"ה בניסן תשמ"ב ( ראשוני המתיישבים היו הזוג יגאל 4 בעיצומו של פינוי היישוב ימית. וציפורה קירשנזפט, ממפוני עצמונה שבחבל ימית. כעבור חודש וחצי הצטרף אליהם זוג נוסף - מאיר וגילה כהן, שהתחתנו והחליטו לגור במקום שהיה עדיין 'חור נידח', ואמור להיות בעתיד למרכז האזורי של נווה דקלים יישוב קהילתי דתי ממערב לח'אן יונס, בלא שיוך תנועתי, היווה מרכז ליישובי גוש קטיף. 12 4 60
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=