שורשים יהודיים בעזה | פרק ב בימי המרד הגדול התנפלו היהודים על עזה וסביבותיה וגרמו הרג והרס בתקופת המשנה והתלמוד חל שינוי במעמדה ההלכתי של העיר, 5 רב. ואף נוסדה בה קהילה יהודית גדולה למדי. עד אז נחשבה עזה מחוץ עד לפני 6 ל'תחום עולי בבל', ולכן לא חלו עליה מצוות התלויות בארץ. שנים מספר היה אפשר לראות על אחד העמודים של המסגד הגדול בעזה את הכתובת "חנניה בר-יעקב" ביוונית ובעברית, ומעליה חקוקה דה האחד ִ מנורה, כאשר בצ דה האחר אתרוג ִ שופר ובצ - עדות לקיומו של בית כנסת יהודי במקום ששימש 7 כנראה קהילה יהודית. ממצא ארכאולוגי חשוב זה שנתגלה בשנת ה'תר"ל ) הושחת כנראה בידי 1870 ( ערבים לאומניים זמן קצר אחרי פרוץ ההתפרעויות הערביות ביש"ע (המכונים בפי הערבים 'אינתיפאדה') .) 1987 בשנת תשמ"ז ( בתקופת התלמוד, רוב הנגב הצפוני היה מיושב יהודים, ונקרא 'גררתיקה' - ארץ גרר. התלמוד מתאר את כפר דרום כנקודה בדרום-מערב האזור. במסכת סוטה (כ ע"ב) מופיע החכם אליעזר בן יצחק, איש כפר דרום. 'דרום' היה שם העיר שהתקיימה במקום בתקופת הצלבנים - אחת החוקר אשתורי הפרחי (עלה לארץ 8 מתקופות הפריחה של האזור. וחקר את מקומותיה ועתיקותיה 14 ישראל מצרפת בראשית המאה השל הארץ) הזכיר בספרו 'כפתור ופרח' את העיר דרום, וציין כי היא נמצאת במרחק של כשעתיים מעזה, וכי יש הקוראים לה דרון. השם דרום מופיע גם בספרות ימי הביניים, בעיקר אצל הגאוגרפים הערביים. פרק ב שורשים יהודיים בעזה ההיסטוריה היהודית של חבל עזה מתחילה בתקופת המקרא. אבות האומה ישבו, על פי חלק מהפירושים, באזור גוש קטיף של ימינו. על אברהם אבינו מסופר: "וייסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר" (בראשית כ, א). על יצחק מסופר "וילך יצחק אל אבימלך מלך פלישתים גררה" (בראשית כו, א). לדעת רוב חוקרי המקרא, העיר גרר שוכנת בנגב המערבי, לא הרחק מעזה, כמפורש בפרשת נח: "ויהי גבול הכנעני מצידון בואכה גררה עד עזה" (בראשית י, יט). המועצה האזורית הערבית של הכפרים באזור דיר אל-בלאח, ממזרח לגוש קטיף, נקראת עד היום מועצה אזורית גררה, כנראה, על שם היישוב העתיק גרר, כי כידוע, במקומות שונים בארץ שימרו 1 השמות הערביים את השמות המקראיים העתיקים. גם ההיסטוריה של העיר עזה משופעת במאורעות ובסממנים יהודיים לאורך כל הדורות - ימי האבות, תקופת ההתנחלות, שמשון הגיבור, לוקחי ארון ברית ה' מעזה בימי עלי ושמואל, ימי שלמה וחזקיהו, תקופת החשמונאים, ימי בית המקדש השני וחורבנו, תקופות המשנה והתלמוד, ימי הביניים והמאה הנוכחית. בין הדמויות המפורסמות בעזה אנו מוצאים את נתן העזתי, שהיה עוזרו של משיח השקר שבתי צבי, ואת הפייטן ר' ישראל נג'ארה, מחבר הפיוט "יה ריבון עלם ועלמיא". למלחמות הרבות שעברו על עזה הייתה השפעה מכרעת על ההתיישבות היהודית בעיר. זו החלה בסערת מלחמה, כאשר יונתן החשמונאי, לפסה"נ), 145 אחיו של יהודה המכבי, כבש את עזה בשנת ג'תרט"ו ( ושמעון אחיו הושיב בה יהודים. במשך הזמן השתחררו תושבי עזה מעול החשמונאים, אך היא הוכנעה שנית בימי אלכסנדר ינאי, בשנת 2 לפסה"נ). 96 ג'תרס"ד ( כחמישים שנה ארכו ימי שלטון החשמונאים בארץ עד לכיבושה על ידי לפסה"נ. פומפיוס שחרר 63 הצבא הרומי בהנהגתו של פומפיוס בשנת את כל הערים ההלניסטיות שכבשו היהודים מאז ימי יוחנן הורקנוס, ונתן להן אוטונומיה מוגבלת בחסות הנציב הרומי גביניוס. אחד מגילויי השחרור בא לידי ביטוי ברשות שניתנה לערים אלו למנות את שנותיהן פומפיוס חגג ברומא את ניצחונותיו באסיה 3 על פי מאורע שחרורן. 4 לפסה"נ, ושנה זו החלה את מניין העיר עזה. 61 בשנת 1 2 3 6
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=