היישובים | פרק ה משפחות. בכ"ו בסיוון תשמ"א 15 היעד. כשעברו לגדיד, כבר מנה הגרעין ) נערך הטקס הרשמי של העלייה על הקרקע של גדיד וגן 28.6.1981 ( אולם בפועל התאחרה כניסת המתיישבים. רק אחרי שלוש שנים, 3 אור, ), עברו חברי גרעין גדיד ליישוב הקבע 22.9.1982 בה' בתשרי תשמ"ג ( 5 הצטרפו אליהם שבע משפחות נוספות שהגיעו לקליטה. 4 שלהם. היישובים הראשונים בגוש קטיף – נצר חזני, קטיף וגני טל- נבנו בדגם התיישבות שנקרא דגם ב', שבו המגורים והמשק נפרדים לחלוטין זה מזה. יתרונות דגם זה ברורים: העבודה אינה נכנסת לתוך הבית, וגם מבחינה אסתטית היישוב יפה יותר. כשהחלו לבנות את גדיד, הציע צבי הנדל למתיישבים להקים את המושב על פי דגם א'. "אסתטיקה זה אסתטיקה" - הסביר צבי – "אנחנו לא בסביון, ויש יתרון לכך שהמשק ליד הבית, ודאי משק אינטנסיבי, הבנוי על חקלאות מתוחכמת לייצוא, עם חממות, מחשבים ועוד. די שאתה מפספס פתיחה או סגירה של וילון אוורור, כדי שתהרוג לגמרי את הגידול, ולכן המשק צריך להיות ליד הבית." בהנהלת המחלקה להתיישבות בסוכנות הוחלט שגדיד יתוכנן לפי דגם א' - חממות ליד הבתים. גדיד היה המושב היחיד בגוש מאוחר יותר הוקמו 6 קטיף בדגם זה, שבו המשק נמצא מאחורי הבית. המושב בשל הגידול בשטחי החממות שטחי חממות נוספים סביב למשפחה. רוב תושבי גדיד התפרנסו מחקלאות - ירקות, פרחים, צמחי בית, ירק בלא תולעים, תבלינים וירקות אורגניים. כמו כן פעל במקום 7 מרפא של משפחת ברבי. מפעל לייצור תמציות צמחי משפחות ועוד שתי משפחות שהיו בתהליכי 44 ביום הפינוי גרו בגדיד ), פונו התושבים 16.8.2005 ביום שלישי, י"א באב תשס"ה ( 8 קליטה. דה מרגש בהשתתפות כל חברי המושב. ֵ מבתיהם אחרי טקס פר הבאתי מטוניס את השיטה לרקוח תמציות במסעדה קטנה אכלנו סנדוויצ'ים עם חסה. אחד הסועדים זרק את החסה בטענה שיש בה חרקים, ואז אברהם ברבי: אמר לי: אני יבואן של רשתות נגד חרקים, אולי תגדלו חסה בתוך רשתות כאלו? התחלתי לגדל ברשתות נענע ומנטה, כרוב וחסה. הייתי היחיד שגידל בצורה כזו. בטוניס למדתי שיטה של הפיכת צמחים לתמצית באמצעות אדים. התחלתי לייצר תמצית נענע. זה היה משהו חדש. העבודה נמשכה אל תוך הלילה החקלאות בתחילת ימי הגוש הייתה משפחתית: משקים קטנים, ולמדנו בשטח. אמנם למדתי חקלאות, אבל לורנס בזיז: הרגשתי שבגוש אין מה ליישם מהלימודים. הסתמכנו יותר על הניסיון של האנשים מסביב. לא היה משהו מאוד מקצועי. דונם לא יכול 4 במשך השנים הגענו לרמות מקצועיות מאוד גבוהות. המשקים מאוד התרחבו. מי שנשאר עם משק של היה להתקדם. אמרו לנו שלא כדאי להעסיק יותר מדי פועלים, וכל בני המשפחה צריכים לעבוד, אז עבדנו בלילות במיון גיבסנית. היה מאוד קשה לעבוד כל היום בחממות ולהמשיך אל תוך הלילה כדי שהמשלוח יצא בבוקר, ובתנאים לא תנאים, אבל זה נתן תחושה טובה של עשייה. 1 2 3 4 52
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=