יחדיו על הקמת יישוב שיתופי בחבל קטיף. חברי הגרעין קיבלו על הגרעין מנה 5 עצמם את המשימה להקים מחדש את מושב קטיף. כעשר משפחות וכמה רווקים, שעברו יחדיו תקופת הכשרה במושב בני דרום, שהקימו מפוני כפר דרום אחרי מלחמת השחרור, בשנת .) 1948 תש"ט ( ), כשעלו חברי הגרעין למושב, היו בו 1985 בחודש אב תשמ"ה (יולי רק ארבע משפחות ותיקות מהמושב המקורי. חברי הגרעין החלו מיד לשקם ולשפר את מראה המקום: הכשירו את בתי המגורים, שתלו גינות פרטיות ומדשאות ציבוריות, שיפצו חממות, עקרו עצי אקציה העזובה 6 (שיטה) שהסתירו את הבתים, ופינו שבילים מכוסים בחול. והשממה החלו לפנות מקום לפריחה ולקליטה מרעננת. תחילה המשיכו חברי הגרעין את המסגרת השיתופית של המושב, אולם כשהמושב משפחות, והיה מיועד ליישוב השלישי 25 גרעין גני טל, שמנה כבר שיקום בגוש קטיף, עבר גם הוא למושב קטיף עד להקמת יישוב הקבע שלו. שני הגרעינים התגוררו יחד במושב, כשני יישובים עצמאיים, 3 במהלך שנה שלמה. ), כשעברו חברי גני טל ליישוב 1979 בחודש אב תשל"ט (אוגוסט הקבע שלהם, נוצלו הבתים הריקים כדירות נופש בקיץ. הייתה זו הכנסה כספית נוספת למושב קטיף. במשך הזמן נסללו כבישים, ואף אורגנו הסעות לנופשים, לחוף הנפרד שנפתח באותה שנה. המשבר 4 .25 בסוף שנות השבעים הגיע מספר המשפחות בקטיף להכלכלי של שנות השמונים והאינפלציה הגבוהה של אותן שנים פגעו בכלכלת המושב. משפחות החלו לעזוב כיוון שלא ראו עתיד כלכלי ותקווה ליישוב. חלק מחברי הגרעין האנגלוסכסי לא ראו סיכוי בשיטה ) עזבו 1982 השיתופית, ועברו למושבי עובדים בגוש. בשנת תשמ"ב ( את המושב כעשר משפחות. הדבר היווה מכת מחץ ליישוב הצעיר. ) החל מתגבש גרעין שלהבת, גרעין של צעירים 1985 בשנת תשמ"ה ( ישראליים בוגרי ישיבות הסדר, בני עקיבא, נח"ל וצבא, אשר חלמו זה היה חידוש מרענן כשהגענו לקטיף לא היו מדרכות, לא שבילים, לא כבישים... קיבל את פנינו מייק, משה שאול, שהיה בעל סילביה דהרי: החזון. הוא קיבל אותנו ב... חממות העגבניות. לא רק בגלל שלא היה משהו אחר להראות, אלא גם בגלל שהיה לו מסר: "לכאן באים בשביל לעבוד, לפתח, ולא לחיות כעירוניים שגדלו בתל אביב". זה היה חידוש מרענן. צילום אוויר של מושב קטיף 1 בית הכנסת בקטיף 2 רחוב בקטיף 3 הרפת בקטיף 4 חממות ראשונות בגוש קטיף 5 3 4 5 39
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=