היישובים | פרק ה היו ביישוב ענפי תעשייה וחקלאות, משתלות, רפת וישיבה תיכונית סביבתית. רב היישוב היה הרב נח ו'יזנסקי. התארגנה בארה"ב קבוצה בת 20 באמצע שנות השבעים של המאה המשפחות, חברי 'נוער מזרחי', להגשמת אידאל של עלייה לארץ 11 רוב המשפחות, עולים חדשים 1 והקמת יישוב שיתופי בחבל עזה. מהמדינות האנגלוסכסיות, הופנו לגרעין שהתגבש בידי הסוכנות היהודית. הם קיבלו את הכשרתם במושב השיתופי הדתי משואות יצחק, ולמדו שם תוך כדי העבודה על חיי השיתוף והמשק החקלאי. בו בזמן, סמוך לנצר חזני נבנה היישוב שיועד עבורם, השני בגוש קטיף, אך העלייה אליו נדחתה שוב ושוב, עקב קשיים שונים. בשנת תשל"ז ) קיבלו חברי הגרעין לרשותם חממות בנצר חזני, היישוב היחיד 1977 ( שהיה אז בגוש קטיף. הגברים עברו להתגורר בנצר חזני, האימהות והילדים נותרו במשואות יצחק. כדי להקל על המצב עלה רעיון להעביר את הגרעין לכפר דרום, אך הרעיון לא עלה יפה. רוב חברי הגרעין היו עולים מארה"ב, ומיעוטם מצרפת. בסוכנות היהודית האמינו שלחבורה שהיא פחות או יותר הומוגנית, יהיה קל יותר להקים יישוב יחד. רק בשלב מאוחר הבינו בסוכנות שכדאי לצרף לגרעין גם ישראלים, ושלחו כמה משפחות ישראליות לעבות את היישוב החדש. העיכוב בתהליך ההקמה הביא לעזיבה של חלק ) עלו לקטיף רק 1978 מהמשפחות. בחג סוכות תשל"ט (אוקטובר 2 המשפחות שהיוו את הגרעין הראשוני. 11 חמש מתוך קטיף מושב שיתופי דתי-תורני ליד ח'אן יונס, השתייך לאיגוד המושבים של הפועל המזרחי. 1 2 38
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=