לפני חציית המדבר. מציאות זו גרמה לכך שחבל עזה היה לזירת והיה ברור לכול כי שליטה על 10 קרבות לכל אורך ההיסטוריה שלו, שער הכניסה היא זו המאפשרת מניעת כניסת גורמים עוינים ובלתי רצויים לארץ ישראל. כובשי הארץ לאורך כל הדורות - מאמנחותפ השני מלך מצרים, שכבש את ארץ ישראל באלף השני לפני הספירה הנוצרית, כמאה שנה לפני יציאת מצרים, ועד פרעה-שישק, תלמי הראשון, נפוליאון והגנרל אלנבי – רובם החלו את כיבוש הארץ בחבל עזה בדרכם אל תוך הארץ פנימה. לעומתם, סנחריב ואלכסנדר מוקדון נלחמו בעזה בדרך ההפוכה - מארץ ישראל למצרים. גם הצבא המצרי במלחמת השחרור החל את מסע הפלישה שלו לארץ ישראל במקום 11 זה - בחבל עזה. קביעת גבול הרצועה כשהסתיימה מלחמת העצמאות, נותרו עזה והמרחב שסביבותיה, מבית חנון ועד רפיח, בשליטה מצרית מוחלטת. האזור שהיה מעבר 200,000 .' לקו הגבול הבין לאומי, קיבל את השם המוכר 'רצועת עזה הערבים ממרחב הדרום והנגב שנמלטו אליה במהלך מלחמת העצמאות, שילשו את כמות האוכלוסייה הערבית שמנתה עד מלחמת העצמאות נפש. הפליטים שוכנו במחנות צבאיים בריטיים ישנים. אלה 80,000 הפכו למחנות פליטים, ומאז וגם עשרות שנים לאחר מכן, מדינות ערב עשו הכול כדי למנוע את שיקומם ואת חילוצם של הפליטים מהמציאות הקשה שאליה נקלעו. כאשר הסתיימה מלחמת העצמאות, הקו שהפריד בין צבאות מצרים לישראל היה שונה מכפי שנקבע מאוחר יותר כ'קו הירוק'. צה"ל החזיק בשטחים רבים בדרום רצועת עזה, מדרום לרפיח (אזור הכפר מרכז גוש קטיף – מבט על: שטחי החקלאות של ערביי האזור לאורך החוף 1 גדר צפון הרצועה – מבט על: התוואי המלאכותי חוצה את צבעי הנוף הטבעיים 2 שפך נחל הבשור – החול מונע מזרם המים להגיע לים 3 נמל עזה – שובר הגלים שבנו הפלשתינים 4 דיונות החול ועצי השיטה המכחילה ליד גני טל 5 3 4 3
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=