אלבום גוש קטיף

העשור הראשון - תקופת הפריחה של גוש קטיף ), העשור הראשון של ההתיישבות 1987-1976( השנים תשל"ו-תשמ"ז האזרחית בחבל עזה, היו גם תקופת הפריחה של גוש קטיף. מיישוב יישובים אזרחיים 14 אזרחי אחד - נצר-חזני - גדלה ההתיישבות לנפש. עיקר התפתחות הגוש נבע מרצונם של זוגות צעירים 3500 שמנו ושל רווקים ורווקות לבוא ולגור באזור מיוחד. החקלאות שהייתה ענף הפרנסה העיקרי, שגשגה. בשנת תשמ"ז מיליון דולר. 13 למשל עמד הייצוא החקלאי הכולל של היישובים על 80 נוסף על ענף זה התפתח באותה עת ענף התיירות. כפר הנופש על ) 1987 חדריו קלט אז מאות משפחות בשנה, ובקיץ תשמ"ז (אוגוסט חדרים. רכיבה על סוסים, טיולי 115 נפתח גם מלון 'חוף דקלים' בן ג'יפים בדיונות, שיט באגם, סיורים להכרת החקלאות החדשה והוותיקה - חממות מודרניות מול גידולי המואסי - וחופי ים זהובים ונקיים - כל אלו היו האטרקציות שהמתינו למבקרים ולנופשים. "הלוואי וכל הארץ בניית יישובים בהקמה. בתכנית ישנו גם פירוט של יעדי האכלוס 28 ליישובים ביש"ע באלפי תושבים לכל גוש התיישבות. בנוגע לצפון הרצועה הודגשה הקמת "גוש זיקים" שיועד "לשמש בלם לשימוש בלתי מבוקר באדמות המדינה שבחולות שמצפון לעזה" כלשון זה הגוש שבו קמו לימים שלושת יישובי צפון הרצועה: אלי 29 התכנית, סיני ניסנית ודוגית. ברשימת היישובים בהקמה מוזכר קטיף ד' – היאחזות גדיד שתהיה לימים נוה דקלים - וברשימת יישובים חדשים, כעיבוי לגושים קיימים, מוזכרים קטיף ה' (לימים גן אור) וקטיף ו' (בדולח). ) החלה תנופת בנייה 1982 אחרי עקירת חבל ימית, בשנת תשמ"ב ( ) נערך 6.1.1983 בחבל עזה, כפיצוי על העקירה. בכ"א בטבת תשמ"ג ( טקס ההכרזה על נווה דקלים כיישוב בד בבד עם הנחת אבן פינה וחנוכת בית ספר. נווה דקלים היה הגדול שביישובי גוש קטיף והיווה את המרכז העירוני, המוניציפלי והחינוכי לכל תושבי הגוש. ביישוב היו משרדי המועצה, שירותי דת ובריאות, בתי ספר, ישיבות, אולפנה ומוסדות חינוך נוספים, מרכז מסחרי ואזור תעשייה. היינו הולכים לגני טל כדי להתקשר בטלפון אני זוכר תמונה שאנחנו עומדים על איזה דיונה: ראובן רוזנבלט ראש המועצה ואברהם, משה עוזרי ואני, וראובן מצביע: "כאן יהיה בית ספר, כאן ישיבה". אפילו טלפון לא היה אז. היינו הולכים על ציר הכורכר לגני טל כדי להתקשר. זבולון כלפא 5 6 7 4 25

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=