מינס, שנכח במקום כמדריך של נצר חזני, וחזר על המלצתו למנות 20 את רוזנבלט. כשאבטבי ערך לרוזנבלט סיור בגוש, מראה היישובים היה רחוק מלפתות איש לעמוד בראשות מועצה במקום. היו שם שישה יישובים בלבד, קטנים ומפוזרים. אולם, דווקא הדיונות הפנויות, הפתוחות לים, הלהיבו את רוזנבלט. הוא ראה בהן פוטנציאל עצום לפיתוח האזור. הנדל שפגשם במהלך הסיור, ביקש מרוזנבלט שישאיר בידי פועליו לסיים הטיפול בוורדים שלו בכפר מימון, ויבוא לשליחות של חצי שנה בלבד, רק כדי להקים את המועצה ולהכניס אותה לתלם. "אחר כך נסתדר לבד". רוזנבלט חשב ואמר לאבטבי: "התשובה חיובית - אבל ובתנאי שהנדל ישמש לידו בתפקיד בכיר במועצה. 21 רק לחצי שנה", הנדל ניסה להסביר כי הגיע לאזור כדי להיות מושבניק ולא פקיד, רוזנבלט מינה אותו לשני 22 אך גם הוא הבין שהיה זה תירוץ קלוש. תפקידים: מזכיר המועצה וגזברה. "אנחנו מועצה קטנה, אתה יכול 23 למלא את שני התפקידים", הסביר. ) נערך טקס הכרזת המועצה על פי 1979 סמוך לחג הפסח תשל"ט ( צו המושל הצבאי בהשתתפות שר הפנים, ד"ר יוסף בורג. לראשונה 24 קיבלה ההתיישבות היהודית ברצועה מעמד מוניציפאלי עצמאי. ) - ישיבה 13.5.1979 בישיבת המועצה הראשונה, בט"ז באייר תשל"ט ( חגיגית בנוכחות שר הפנים, מפקד אזור חבל עזה, תא"ל יוסף קסטל, מפקד יו"ש, תא"ל בנימין בן-אליעזר, עודד את הרעיון, והוא אישר 17 להקים ארבע מועצות מקומיות - אחת מהן בגוש קטיף. עד אז היו יישובי הגוש מסונפים למועצה האזורית עזתה, אך זו כבר התקשתה לספק את השירותים המוניציפאליים הדרושים. על כן יזם מזכ"ל איגוד המושבים, אליעזר אבטבי, שיחה עם שר הפנים דאז, ד"ר יוסף בורג, שבה הבהיר לו כי "היחסים בין גוש קטיף ועזתה טובים מאוד, אבל מתוך דאגה לאזור צריך להפריד בין המועצות ולהקים 18 מועצה נפרדת ליישובי קטיף". שמעון מינס, חבר כפר מימון, שסייע בימים ההם למושב נצר חזני, הציע לאבטבי למנות את ראובן רוזנבלט לתפקיד ראש המועצה בשל ניסיונו הציבורי והמוניציפלי של רוזנבלט כסגן ראש המועצה 19 בעזתה. באחד הימים, בלי קשר ליזמה של שחם, התכנסו נציגי ששת ישובי חבל עזה: כפר דרום (שאוכלס בידי אנשי גדיד), נצר חזני, קטיף, גני טל (שחבריו עדיין גרו בקטיף) ומורג (שבו גרה קבוצה שעברה מאוחר יותר לפתחת שלום כדי להקים את מושב 'יבול' שעבר לשם בעקבות הנסיגה מחבל ימית). על הפרק עמדה ההצעה להקים מועצה אזורית עצמאית. אהרל'ה צור, שלימים הפך לראש המועצה, הציע את צבי הנדל, אך הלה התנגד בשל חוסר בקיאותו בנושא. בדיון התערב לייצב את החולות אפשר להגיד שבהתחלה הייתה שם שממה. הגענו לאזור והתחלנו לתכנן את היישובים יחד עם החטיבה להתיישבות. הם תכננו אזור תעסוקה, ואנחנו אזור מגורים ומוסדות ציבור. ראינו שם דיונות חול עם הפרשי גובה רציניים. היינו צריכים ליישר את הדיונות, ליצור שיפועים שכל בית יראה את הים. הפיתוח היה לפי שלבים. בשביל השלב הראשון של נווה דקלים היה צריך להפוך כמעט מיליון קוב חול. בכל אתר היו עבודות עפר גדולות מאוד. הצלחנו לייצב את השטח ולהקים בתים. המתיישבים היו צריכים לייצב את החולות כדי שהמצב לא יחזור לקדמותו. אלכסנדר קרפ, האחראי על גוש קטיף במנהל לבנייה כפרית במשרד השיכון 6 7 9 23
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=