אלבום גוש קטיף

229 9 2 וילנאי, “ירושלים, יהודה ים המלח, שומרון”, מדריך ארץ-ישראל (מהדורה שניה 365 ’ ), עמ 1945( מורחבת), תל אביב תש”ה פרק ג – ההתיישבות בעזה מראשית הציונית עד מלחמת ששת הימים )25.11.1942( מתוך מאמר של יצחק בן-צבי בעיתון ‘דבר’ מיום ט”ז בכסלו תש”ג 1 ;135 ’ “במקום אחר” – ראו יצחק בן-צבי, שאר ישוב כרך שלישי, ב, תל אביב תרצ”ו, עמ 2 “יהודים מערביים” היה הכינוי ליהודים שעלו ממרוקו, כלומר מהמערב שכונה גם ה’מגרב’. “צמח החנדל” הוא מין אבטיח פרא שפריו קטן ומר מאוד, אך מתאים לתעשיית התרופות. 210–198 ’ ), עמ 1883( יחיאל בריל, יסוד המעלה, מגנצא, תרמ”ג 3 שנות ישוב יהודי בעזה, באר שבע והקמת חוות רוחמה, נצרים תשנ”ה 40 , מרדכי אלקיים 4 30 ’ ), עמ 1994( ; מרדכי אלקיים, יפו נוה-צדק, תל אביב 28 ’ שנות ישוב יהודי בעזה, שם, עמ 40 , אלקיים 5 194 ’ ), עמ ׂ1990ׁ( תשנ”א 196 ’ אלקיים, יפו נוה-צדק, שם, עמ 6 אלקיים, יפו נוה-צדק, שם 7 ; וכן מרדכי אלקיים ז”ל, ריאיון מיום 153 ’ שנות ישוב יהודי בעזה, שם, עמ 40 , אלקיים 8 31.8.1989 אלקיים, ריאיון, שם 9 15 ,)3.10.1910( (חתום) אליעזר, “מכתב מעזה”, הפועל הצעיר, כ”ט באלול תר”ע 10 215 ’ שנות ישוב יהודי בעזה, שם, עמ 40 , אלקיים 11 )1928( משה סמילנסקי, זכרונות, כרך ג, תל אביב תרפ”ח 12 ; אלקיים, ריאיון, שם 360-454 ’ שנות ישוב יהודי בעזה, שם, עמ 40 , אלקיים 13 S 81205 ,) אצ”מ (ארכיון ציוני מרכזי 14 אברהם אלמליח, “איך חוסל היישוב היהודי בעזה (זיכרונות מהעבר הקרוב)”, הד המזרח 15 7–6 ’ ח (תש”ב-תש”ג), עמ אברהם אלמליח, “איך חוסל היישוב היהודי בעזה, שם; וכן אלקיים, ריאיון, שם 16 צילה מרגולין, “יהודים בעזה לאחר מלחמת העולם השניה”, הארץ, י”ד אדר א’ תשי”ז, 17 12.2.1957 , אצ”מ 7.11.1920 , צילה מרגולין, מכתב מעזה למרכז הסתדרות המורים בירושלים 18 2576S 7.4.1927 , בלא שם כותב,”עזה”, דבר, ה’ ניסן תרפ”ז 19 253409S עורכי הדין דונקלבלום ופרנקל, מכתב בשם תושבי עזה להנהלה הציונית, אצ”מ 20 1.9.1929 , ללא שם כותב, “כיצד ניצלו יהודי עזה”, הארץ 21 457 ’ יוסף ברסלסקי, הידעת את הארץ, כרך ב, בני ברק תשט”ז, עמ 22 362 ’ , עמ 1965 יוסף וייץ, יומני, רמת גן 23 על 1946 “תכנית מוריסון” היא תכנית לחלוקת ארץ ישראל המערבית שהוצעה ביולי 24 ידי ועדה בראשות נציג בריטניה מוריסון ונציג ארצות הברית גריידי. על פי התכנית אזור בריטי. 43%- מהשטח אזור ערבי, וכ 40%- מהשטח יהיה אזור יהודי, כ 17%- כ ליהודים ולערבים תינתן אוטונומיה תרבותית ודתית והם יהיו כפופים לנציב העליון הבריטי. אופיר כהן, אברהם יעקב שרייבר ואשר מבצרי, כפר דרום לדורותיו, כפר דרום תשנ”ה 25 164–163 ’ , עמ 2007 הימים של כפר דרום, אפרתה 222 , ; אריה יצחקי 45 ’ ), עמ 1996( 238-1508-1993 , ארכיון צה”ל 26 ארכיון צה”ל, שם 27 7.1.1999 , ראובן רוזנבלט, ראש המועצה הראשון, ריאיון מיום י”ט בטבת תשנ”ט 28 ארכיון צה”ל, שם 29 218 ’ , עמ 1992 יאיר דואר, לנו המגל הוא החרב (א), רמת אפעל 30 144–136 ’ , עמ 1968 אורי מילשטיין, מלחמות הצנחנים, תל אביב 31 פרק ד – ההתיישבות בחבל עזה לאחר מלחמת ששת הימים 1 64 ’ , עמ 1992 יחיאל אדמוני, עשור של שיקול דעת, רמת אפעל 2 (הערת שוליים) 213 ’ אדמוני, עשור של שיקול דעת, שם, עמ 3 145 ’ , עמ 1997 יאיר דואר, לנו המגל הוא החרב (ב), רמת אפעל 4 105 ’ אדמוני, עשור של שיקול דעת, שם, עמ 5 )28.4.1988( אריאל שרון, ריאיון מיום י”א באייר תשמ”ח רשימת מקורות פרק א – המבנה הגאוגרפי-פיזי של חבל עזה והשפעותיו האסטרטגיות 1 364 ’ , עמ 1970 ללא שם מחבר, תולדות מלחמת הקוממיות, תל אביב 2 205 ’ , עמ 1986 אלישע אפרת ואפרים ארני, ישראל – גיאוגרפיה של ארץ, תל אביב 3 אריה יצחקי, “סיני וחבל עזה”, מדריך ישראל – אנציקלופדיה שימושית לידיעת 283 ’ , עמ 1979 הארץ, ז, ירושלים-קריית אונו 4 4 ’ , עמ 1960 יהושע לוינזון, “רצועת עזה”, פרסומי מטכ”ל, קצין חינוך ראשי, תל אביב 5 לוינזון, “רצועת עזה”, שם 6 286 ’ יצחקי, “סיני וחבל עזה”, שם, עמ 7 10 ’ לוינזון, “רצועת עזה”,שם, עמ 8 325 ’ יצחקי, “סיני וחבל עזה”, שם, עמ 9 131 ’ יעקב כנעני, ידיעות החברה לחקירת א”י ועתיקותיה, ה (תרצ”ז), עמ 0 1 8 ’ לוינזון, “רצועת עזה”, שם, עמ 1 1 לוינזון, “רצועת עזה”, שם 2 1 יששכר גולדרט ז”ל, מומחה לגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל ושל חבל עזה, 18.8.1989 ריאיון מיום י”ז באב תשמ”ט פרק ב – שורשים יהודיים בעזה 1 הכפר ליפתא בכניסה המערבית לירושלים שימר את השם המקראי ‘מי נפתוח’, הכפר בייתין מצפון לרמאללה שימר את השם ‘בית אל’, הכפר מוחמוס את השם ‘מכמש’, הכפר אל-ג’יב את השם ‘גבעון’, שכונת מלחה בירושלים את השם ‘מנחת’, וכך המועצה האזורית ‘גררה’ בחבל עזה שימרה את השם ‘גרר’. ראו יואל אליצור, שמות קדומים בארץ ישראל – השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים תשס”ט 2 137 ’ יצחק בן-צבי, שאר ישוב, כרך שלישי, ב, תל אביב תרצ”ו, עמ 3 (אפריל 15 אריה כשר, “ציוני דרך בהיסטוריה של העיר עזה בימי בית שני”, קתדרה 33 ’ ), עמ 1980 4 ,1997 מנשה הראל, הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ-ישראל, כרך ראשון, תל אביב 413 ’ עמ 5 עדות על כך מצויה בספר מלחמות היהודים ב, יח, א; וראו אריה יצחקי, “סיני וחבל עזה”, מדריך ישראל – אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ, ז, ירושלים-קריית אונו 287 ’ , עמ 1979 6 36 ’ כשר, “ציוני דרך בהיסטוריה של העיר עזה בימי בית שני”, שם, עמ 7 139 , בן-צבי, שאר ישוב, שם 8 זאב וילנאי, “תל אביב, השרון השפלה והנגב”, מדריך ארץ-ישראל (מהדורה שניה 390 ’ , עמ 1945 , מורחבת), תל אביב תש”ה 9 וילנאי, “תל אביב, השרון השפלה והנגב”, שם 0 1 372 ’ ), עמ 1946( אברהם יערי, מסעות ארץ-ישראל, ירושלים תש”ו 1 1 וילנאי, “תל אביב, השרון, השפלה והנגב”, שם 2 1 148 ’ , עמ 1967 צבי אילן, משוט בארץ, תל אביב 3 1 62 ’ , עמ 1974 אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, רמת גן 4 1 415 ’ הראל, הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ-ישראל, שם, עמ 5 1 141 ’ בן-צבי, שאר ישוב, שם, עמ 6 1 146-145 ’ בן-צבי, שאר ישוב, שם, עמ 7 1 125 ’ יערי, זכרונות ארץ-ישראל, שם, עמ 8 1 יערי, זכרונות ארץ-ישראל, שם 9 1 יוסף קסטל, תא”ל במילואים, היה המושל הצבאי של חבל עזה בסוף שנות השבעים 6.9.1992 , מצאצאי משפחת קאשטל שהתגוררה בעזה, ריאיון מיום 20- של המאה ה 0 2 / http://www.responsa.co.il פרויקט השו”ת, אוניברסיטת בר אילן, 1 2 148 ’ בן-צבי, שאר ישוב, שם, עמ 2 2 246 ’ יצחק בן-צבי, ארץ ישראל ויישובה בימי השלטון העותומני, ירושלים תשט”ו, עמ 3 2 150 ’ בן-צבי, ארץ ישראל ויישובה בימי השלטון העותומני, שם; בן-צבי, שאר ישוב, שם, עמ 4 2 המסמך (ציור השער של “שיר השירים”) נמצא בידי משה מהודר, אספן עתיקות ירושלמי, והוא מסרו לידי המשפחה. ריאיון עם תא”ל במילואים יוסף קסטל 6.9.1992 מיום 5 2 151 , בן-צבי, שאר ישוב, שם 6 2 372 ’ יערי, מסעות ארץ-ישראל, שם, עמ 7 2 298 ’ בן-צבי, ארץ ישראל ויישובה בימי השלטון העותומני, שם, עמ 8 2 20 ’ , עמ 1968 צבי אילן, סיני ורצועת עזה – דרכים ואתרים, תל אביב

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=