המשותף לכולם הוא שחיו בתוך לכידות חברתית, ונתנו משמעות לעקירה - האירוע הטראומטי שעברו - והערכה מחדש של המצב, דרך עיניים חיוביות. בנוסף, אופטימיות, חוסן ופתיחות להתנסויות הן תכונות אישיות שעזרו להם לצמוח יותר מאחרים. כמו כן, אנשים שהיו פעילים בזמן העקירה, נטו יותר לצמיחה. העובדה שהעקורים היו אנשים דתיים ברובם, הייתה עבורם גורם מאפשר צמיחה, כיוון 34 שהכול בידי האל, ואז אין כעס, והעתיד תלוי בך. אכן, המשבר חשף עוצמות חדשות שבאו דרך גילוי כוחות פנימיים, הוקמו מנגנוני 35 הידוק קשרים חברתיים ואפילו התחזקות באמונה. תמיכה באוכלוסיות חלשות בכל קהילה, וההנהגה - ועד המתיישבים ונציגי הקהילות - בשיתוף שדולת חברי כנסת חוצת מפלגות אילצו את הממשלה לשקם את התושבים במסגרת קהילתית, דבר שלא היה בתכנית. השיקום הקהילתי חל בממד החומרי, הארגוני, הרגשי והערכי. לדעת ד”ר שי בן יוסף, הקהילה הפכה גורם חשוב ומרכזי בשיקום וצורך אנושי של העקורים, תוך שהיא דואגת לעבר, להווה ולעתיד. חוסן הקהילה הוא המשאב העיקרי לעמידתה בתהליכי פגיעה ושיקום. הוא נותן תמיכה, התארגנות, משמעות וערך. גם למנהיגות הקהילה היה משקל רב בצמיחה ובשיקום, שכן היא דאגה לפן האישי, הקהילתי והחיצוני, תוך התארגנות מהירה ויעילה, ביזור הפעילות וריכוז מידע. ברגע שהיא שילבה את ארגוני הסיוע בקהילה, תוך יחסי תי. ארגוני הסיוע ִ אמון, שהם תנאי הכרחי, החל מסע השיקום האמ השונים היו גם הם משמעותיים בצמיחה של הקהילה והמנהיגות, כי היו גמישים ומהירים, ידעו להפעיל מנגנונים קהילתיים וגישרו בין התושבים לממשל. העובדה שרוב התושבים נשארו בקהילות גוש קטיף, גם אם לא תמיד בקהילת המוצא שלהם, נובעת מיכולתן של הקהילות למצות את המשאבים הפנימיים שלהן, בקבלת השונות בין החברים, בהקמת מרחבי פעולה משותפים - פיזיים, רגשיים וארגוניים, 36 ובשימור המוסדות, המנגנונים וההנהגה. לאחר שנעזוב את גוש קטיף, והחלטנו, בני אופיר ואנוכי, למצוא אלטרנטיבה”, סיפר אבי. ואכן, לאחר לימוד והכנה הם הקימו שוב את המפעל ומיקמו אותו בבית האריזה שלהם בגני טל. היום המפעל ממשיך, ואף מייצא לחו”ל. “קונים אצלנו חקלאים מכל רחבי הארץ, כשהיתרון שלנו הוא שאנו מספקים גם שירותי אגרונומיה וטכנולוגיה 28 חקלאית נלווית”. התאוששות, צמיחה והצלחה בחולות השוממים של חלוצה הוקמו מחדש שני יישובים המשחזרים את ההצלחה החקלאית הגדולה שהייתה בגוש קטיף. כל המסתובב באזור רואה את הצבע הירוק של עלי הגזר, תפוחי האדמה, מטעי הרימונים והאתרוגים, ומתרשם מאנשי גוש קטיף המסוגלים להקים מחדש מפעל חקלאי, התיישבותי וציוני בלב המדבר, למרות השבר הגדול שעברו. רבים מן המפונים התאוששו וחזרו לתפקד, אך היו מי שהצליחו לעשות הרבה יותר. הם התקדמו וצמחו ויצרו שינוי לטובה באיכות חייהם ובתפקודם היום יומי. לדוגמה: דפנה בורנשטיין מנווה דקלים סיימה אפרת 29 תואר שני בעבודה סוציאלית בנושא ‘צמיחה לאחר משבר’. צימרמן מקטיף עברה לאריאל והרגישה שהפינוי הגדיל אותה ונתן לה דרור ונונו, אשר היה בוועד 30 להבין מה טפל ומה עיקר בכל התחומים. הישובים, עזר בהקמת הקהילות החדשות והרגיש את הפוטנציאל האדיר שהיה בכל אחת מהן, את החזון, ואת הרצון להילחם בפליטות ולא חיה דמרי מגן אור הרגישה שהפיזור של המפונים בכל 31 לקבע אותה. הארץ נותן מהטוב שלהם לכולם בכל תחום- רוחני, חקלאי, חברתי, טובה בר שלום למדה טיפול אלטרנטיבי 32 ואפילו באהבה ואחווה. 33 וייעוץ תורני, חיברה בין השניים, והיום היא מטפלת בגוף ובנפש ביחד. 4 5 225
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=