צמיחה מחדש | פרק טז הקבע שלהם וממילא טרם עברו ליישוב הקבע החדש, ולכן הם נאלצים להמשיך ולהתגורר במקומות מגורים זמניים. על פי נתוני משפחות שהצטרפו להסכמי או 1212 משרד הבינוי והשיכון, מתוך 290 משפחות עברו להתגורר בבית הקבע. 617 הסדרי העתקה, רק משפחות (בעלות 176 משפחות נמצאות בהליכי בנייה או תכנון. מגרש שהוקצה להן במסגרת הסכם או הסדר העתקה) טרם החלו בתהליכי הבנייה ורובן מתקשות לעשות כן מסיבות שונות: קשיים כלכליים, קשיים לוגיסטיים, קשיים פסיכולוגיים, קשיים אישיים משפחות טרם הוקצה 74 וחברתיים ובעיות בהנהגת הקהילה. למשפחות 55 מגרש (ביישובים נווה ים, אמציה וניר עקיבא), ומכרו את המגרש שהוקצה להן במסגרת הסכם ההעתקה. מבין משפחות מתגוררות באתרי 400 המשפחות שטרם עברו לבית הקבע, משפחות של 100 הדיור הזמני של המדינה. בנוסף לאמור, ישנן כשוכרים פרטיים שרכשו מגרשים ביישובים שבהם יושמה העתקה קהילתית במסגרת ההסדרים שנקבעו לגביהם במסגרת תיקון מס’ (להלן: “החוק”) 2005 לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס”ה- 3 17 והבונים בית קבע על המגרשים הללו. מוסדות התורה והחינוך אחד התחומים הראשונים שהתחיל להתפתח אחרי הפינוי היה הקמת מוסדות התורה והחינוך שהיו בגוש קטיף, ובהמשך אף הקמת מוסדות חדשים, לפי הצרכים שעלו בשטח. משרד החינוך נרתם ברצינות רבה לשיקום תלמידי גוש קטיף. עובדיו במשרדים השונים לקחו אחריות 18 וקידמו מוסדות ותלמידים. בית ספר ‘נאות קטיף’ - בית הספר היסודי הראשון בגוש קטיף - עבר לעין צורים עם מנהלו, אפרים טשנדי, ועם צוות מורים מוכר. ‘תלמוד תורה עצמונה’ ובית הספר לבנות שהיו ביישוב עצמונה בגוש קטיף, הוקמו בשלב הראשון ב’עיר האמונה’ ליד נתיבות, ולאחר מכן עברו 3 4 2 1 220
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=