צמיחה מחדש | פרק טז 3 בבאר גנים - היישוב שהורכב מאשכול יישובים בשכונות נפרדות לכל קהילה - היה צריך למצוא את הדרך לגבש את בני הקהילות השונות ליישוב מתכלל אחד, וגם לגבש מחדש את הקהילה המקורית. בנחל שורק גרו כל העקורים ביישוב החדש - יד בנימין. חלקם מיועדים לעבור ליישוב אחר - גני טל, וחלקם - יוצאי יישובים שונים מגוש קטיף שעזבו את קהילתם המקורית - רוצים להמשיך ולהישאר ביד בנימין. היה צורך לחבר אותם לקהילת העקורים המשותפת וגם לשאר התושבים, השכנים החדשים. בחלוצה הסתערו אנשי גוש קטיף על האדמה השוממה, ומהר מאוד היה אפשר לראות את הירוק ממלא שטחים עצומים. מבני הציבור ומוסדות החינוך נבנו תוך זמן קצר, אך תופעה חדשה אחרת חיכתה להם שם - הם מצאו עצמם בתוך מועצה חילונית לחלוטין. עם התעוררות המתחים הראשונים השכילה המועצה האזורית אשכול לבנות קבוצות מפגש בין התושבים הוותיקים לתושבים החדשים. באריאל היו צריכים בני קהילת נצרים ללמוד איך לשמר את המסגרת הקהילתית שכל כך הייתה חשובה להם בתוך המערכת העירונית שבה רצו לחיות ולפעול. דילמות בקהילות מסוימות עוררה המציאות החדשה דילמות משמעותיות - היכן כדאי להן להקים את היישוב החדש, מהו הדגל הערכי והאידאולוגי שהן יניפו מעכשיו. במקביל היה צריך להתארגן במגורים הזמניים המנהיגים באותם ימים הרגישו כי דבר לא עובר בקלות בעבודתם למען החל בבעיות 6 הקהילה, ועליהם להרים כל אבן נגף שהונחה בדרכם, בתכנון, בהנחת התשתיות ובחיבור מערכות הביוב, החשמל והמים וכלה בעבודה מול הגופים השונים והיישובים שמהם נלקחו הקרקעות להקמת היישובים החדשים. המנהיגים ידעו שאם הם יחכו למישהו אחר שיעשה את העבודה, דבר לא יתקדם, איש במשרדי הממשלה לא ידחוף אל הפתרון, ועל כן נאלצו להפשיל שרוולים ולהיות מעורבים בכל פרט, קטן כגדול, בכל האתרים שתוכננו להתיישבות. במזרח לכיש היה צריך לשכנע את המדינה להקים אזור התיישבות חדש. אמנם ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, הכריז על המקום כיעד אבל ארגוני הירוקים התנגדו בתוקף, ורק לאחר החלטת בג"ץ 7 לאומי, (בגץ לכיש) היה אפשר להתחיל לתכנן את המקום, דבר שהאריך מאוד את בניית האזור. להקמתו של היישוב נטע, למשל, נזקקו לאישורה ערעורים בעד 15 של הוועדה הארצית לתכנון ובנייה לאחר שהוגשו ונגד התכנית. כנגד המומחים שטענו כי חשוב ליצור רצף התיישבותי במזרח לכיש, טענו ארגוני ה’ירוקים’ על הסכנה בפגיעה באזור הזדווגותם 8 של פרפרים נדירים. נהלת לאפשר לבני הקהילה שגרו בשכירות בגוש ִ בניצן סירבה המ קטיף ולא היו בעלי בתים, להצטרף לתהליך הקהילתי. קהילת נווה דקלים נאלצה לנהל מאבק תקיף וממושך מול הפקידות כדי לתת מענה אנושי לכל חבריה, בעלי הבתים והשוכרים כאחד, גם במחיר של עיכוב פתרון הקבע. בסופו של דבר, הסכימה הפקידות עם עמדת 9 הקהילה, מהלך שקיבל גם את אישורה של ועדת החקירה. 1 2 214
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=