מחיר ההתנתקות | פרק יד היהודי - להקים יישובים במקומות שבהם יש זיקה היסטורית וקיומית. כאמור, עדיין מוקדם להבין את המשמעויות של שינוי זה ומהן השלכותיו על האופי הציוני והלאומי של המדינה ועל ערך ההתיישבות בעתיד. התחום המדיני והביטחוני ההשפעה של ההתנתקות על המצב המדיני-ביטחוני היא סוגיה סבוכה הדורשת פרספקטיבה רחבה כדי להתבונן עליה באופן ראוי. גם לאחר שלושה מבצעים ברצועת עזה שנערכו לאחר ההתנתקות, עדיין קיימת מחלוקת חריפה על התרומה של מהלך ההתנתקות להגברת הטרור או לקידום מצבה הביטחוני של מדינת ישראל. רוב אלו שתמכו בהתנתקות בשעתו, עדיין חושבים שזהו מהלך שהיטיב עם מדינת ישראל. ואלו שהתנגדו לה בטוחים שהיא הייתה טעות קשה במיוחד לנוכח התגברות טרור החמאס ברצועה. בין המתנגדים ניתן לצטט את דבריו של השר בוגי יעלון, המכהן בעת כתיבת שורות אלה כשר הביטחון של מדינת ישראל: “כרמטכ”ל ואיש צבא ותיק - אין כל ספק שההתנתקות נכשלה. הכישלון הזה היה צפוי. המהלך החד-צדדי של ההתנתקות קיבע את הציפייה לנסיגות נוספות בגדה המערבית ללא הסכם וללא תמורה. 75 הוא שלל מישראל נכסים מבלי להעניק לה נכסים”. הדמוקרטיה והלכידות הלאומית דילמות אלו עולות בדבריו של יאיר שלג שצוטטו בדף עמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה: “הבעיה העיקרית בהתנהלות הדמוקרטית של ההכרעה על ההתנתקות הייתה הפרת האמון מצד שרון כלפי בוחריו. אמנם ברור שמנהיג לא יכול להיות נאמן לכל תג מהמדיניות בה נהג בעבר אם הנסיבות משתנות, אך כאן היה זה נושא מרכזי - הפרת אמון זמן קצר לאחר הבחירות, מה שמגביר את החשד שלא מדובר בשינוי מהותי בנסיבות. הפרת אמון זו טומנת בחובה פגיעה באמון ארוך הטווח של הבוחרים במנהיגיהם ובשיטה הדמוקרטית כולה. זה הרסני 76 יותר מכל רווח אשר מפירי ההבטחה ביקשו להשיג מלכתחילה”. בהמשך דבריו ממליץ יאיר שלג כי הכרעה על פינוי יישובים תתקבל בכנסת ללא משמעת סיעתית וברוב מיוחד, או תגיע להכרעת העם במשאל או בבחירות חוזרות. הפגיעה בזכויות הפרט ההתנתקות העמידה במבחן את חובת המדינה כלפי זכויות הפרט של המתיישבים שהיא בעצמה שלחה להקים את היישובים. לדעת פרופ’ ידידיה שטרן, שהיה בצוות ועדת החקירה הממלכתית לטיפול במפוני גוש קטיף: “ההתנתקות הייתה הפרת הזכויות הגדולה ביותר במדינת ישראל מאז הקמתה. עקירת אלפי בני אדם מבתיהם והחרבת פנימיות בקהילתו. שלישית, לעתים לאחר טראומה ומשבר קהילתיים הציבור נזקק להנהגה חדשה שכלל לא הייתה קשורה לשלב הקודם. כך אירע ביחס למזכירויות של יישובים, לחלק מהנהגת הגוש, לחלק מהנהגת מועצת יש”ע וגם לחלקים מההנהגה הרוחנית. רביעית ואחרון, לאחר הגירוש כל קהילה בחרה מחדש את דרכה. פעמים שהכרעת הקהילה על המשך מיקומה, הרכבה ואופייה לא התאימה לרב, ומשום כך הוא ביכר להמשיך ליעדים חדשים. מסיבות אלו סיכמו חלק מהרבנים עם בני קהילתם - לאחר שנים של מנהיגות רוחנית ומעשית מדהימה, בתנאים בלתי אפשריים של טרור, ולאחר מכן נוכח פני הגירוש - שהם מסיימים את תפקידם וממשיכים לדרכם. כמובן, היו קהילות בהם חשו שני הצדדים שאפשר ורצוי להמשיך לצעוד יחדיו לבניין הפרק הבא של חיי הקהילה. תקוותי ותפילתי, שככל שיחלוף הזמן, יזכו רבנים אלו וגם אלו, אלו שפרשו ואלו שהמשיכו, להכרה ולהערכה על גודל מנהיגותם הרוחנית בימי שגרה; על תעצומות הנפש הרוחניות שגילו בימים של טרור רצחני ובימים של סער וסופה. שיבינו הכול כי בימים הרי גורל היו הרבנים, במשך שנים, “עבד לעם קדוש” במובן הפשוט של המלים. מנהיגי ציבור ברוח שסייעו להפוך את התורה לתורת חיים גם בימים של צללים, ובע”ה מכוחה נטעו את הכוחות כדי להמשיך 74 לצעוד על הדרך המובילה אל האור המלא”. אין ספק שההחלטה לצאת מרצועת עזה פגעה קשות בתושבים שחיו מהמפונים נשארו יחד במסגרת קהילתית 85% שם, אולם העובדה שבמטרה להמשיך את הערכים והאידאלים שהיו בגוש קטיף, סייעה להם לצמוח מחדש. רוב תושבי הגוש בחרו להמשיך קדימה למרות המכשולים הרבים ומנסים בכל כוחם לחזור ולהיות חברה חזקה, יצרנית, פעילה ותורמת. השפעת ההתנתקות על החברה הישראלית ההתנתקות איננה רק הסיפור של תושבי גוש קטיף. היא אירוע בסדר גודל לאומי שנצרב עמוק בתודעה הקולקטיבית, ויש לו השפעה עצומה על המשך עיצוב החיים של כולנו במדינת ישראל. מעבר למחיר האישי ששילמו אנשי גוש קטיף, עולים סימני שאלה לגבי המחיר ששילמה מחקרים רבים . המדינה, בתחום הערכי, הביטחוני, הציוני והדמוקרטי . דנים ועוד ידונו בנושא, ועדיין חסרה פרספקטיבה של זמן על מה שקרה ערך ההתיישבות הציונית תכנית ההתנתקות הובילה להרס יישובים שלמים שקיימו מרקם חיים שנה, ונבנו מתוך החלטת ממשלה שראתה בהם חלק בלתי 35 של נפרד ממדינת ישראל. החלטה זו ביטאה שינוי תפיסתי משמעותי בערך ההתיישבות הציונית ובהתייחסות לזכות של המדינה - הלאום 200
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=