עוד זמן רב, אולי אפילו כל חייהם, כי חוו את העקירה כטראומה, הגורמת לפגיעה בתפקוד ולהפרעה בתחומי חיים רבים”, טענה ד”ר 69 יוכי סימן טוב, מנהלת המחלקה למצבי לחץ ומשבר במשרד החינוך. מה שעזר לבני הנוער לחזור לתפקוד היו תכניות שיקום קבוצתיות, כיוון שתמיכה חברתית תורמת רבות לרווחה הנפשית. את האופן הזה עם כל 70 של הטיפול הם הכירו עוד בהיותם חלק מקהילת גוש קטיף. הכעס ואבדן האמון במדינה, ועם ההתלבטות לגבי גיוס לצה”ל וירידה במוטיבציה מיד לאחר ההתנתקות, בסופו של דבר רובם התגייסו והשתלבו בצבא לשירות מלא ולתפקידי פיקוד. תופעה מיוחדת שהייתה בשנים הראשונות לאחר הפינוי והיוותה את 70 התחלת הצמיחה והיציאה מהמשבר, הייתה נישואין בגיל צעיר. כנישאו בשנה וחצי הראשונות לאחר הפינוי, כנראה 20-17 זוגות בגילאי מתוך רצון למצוא פינה חמה ואוהבת. חלק מהם עשו זאת בניגוד 71 לרצון משפחתם, אולי כסוג של מרד במבוגרים שלא הושיעו אותם. יחד עם זאת, ברור היום כי העקירה פגעה במצבם הרגשי של רוב 72 בני הנוער, ורבים נזקקו לטיפול, דבר שהוא קריטי לעתידם הבריא. המנהיגות הרבנית להנהגה הרבנית היה תפקיד מרכזי הן בגוש קטיף הן בימי המאבק, והן בימי ההתארגנות המחודשת אחרי הפינוי. טלטלת העקירה הכואבת פגעה גם במעמד הרבנות. “הפינוי ריסק הרבה אנשים, וגם ההנהגה 73 הרבנית עברה משבר לא פשוט”, אמר יוסי נוימן מנווה דקלים. ואכן, הנתונים מראים שההנהגה הרבנית של הגוש עברה זעזוע. רק ארבעה רבנים המשיכו בקהילתם. השאר סיימו את כהונתם. כתוצאה מכך נותרו רבות מן הקהילות השבורות והמפולגות בלי מנהיגן הרוחני שליווה אותן שנים בגוש קטיף, דבר שהוסיף לבלבול, לכעס ולכאוס. לדעת הרב ד”ר יונה גודמן, שינויים בהנהגה לאחר משבר הם מהלך מוכר וידוע מצמתים רבים אחרים בהיסטוריה. בחלק מהקהילות ביקשו כעת מנהיג אחר שאינו קשור לאירועי העבר כלל, שיוביל את השלב הבא של חיי הקהילה. רבים מהרבנים, בדיוק כמו רבים מחברי המזכירויות או מטה ההנהגה של הקהילה, סיימו את כהונתם לאחר ההתנתקות, והיו לכך גורמים שונים: ראשית, מכיוון שהגירוש היווה שלב משמעותי בחיים האישיים והקהילתיים, חלק מהרבנים חשו מיצוי וצורך בשינוי. שנית, בימי שגרה, קל (יחסית) לגשר על פערים בין ציפיות סותרות של קבוצות בתוך אותה קהילה. בימי סער וסופה לפעמים המתח בין קבוצות גובר, ורב היישוב עלול להיקלע למחלוקות חרדה. אצל תלמידי התיכון הורגשה ירידה בלימודים, במוטיבציה ללמוד ובריכוז, הייתה נשירה סמויה, נישואים מוקדמים בניגוד לעמדת המשפחה, קשיים חברתיים, התמכרויות, הפרעות אכילה ומחשבות אבדניות. התארכות הזמניות יצרה חוסר ודאות מתמשך המקשה עליהם לחזור לתפקוד תקין. בתחום הלימודי לא הייתה מדיניות ברורה, והסיוע היה בלתי רציף ובלתי אחיד. אמנם ניתנו הקלות בבחינות, ונוספו שעות תגבור, אך רק חלק נהנו ממנה. ברוב המקרים ריחמו המורים על הילדים, לא דרשו מהם ולא הציבו גבולות. גם התפקוד ההורי היה לקוי - הסמכות ההורית נפגעה, היה חוסר עקביות בהטלת משמעת, חוסר תמיכה, ההורים לא שידרו ציפיות להישגים לימודיים, היה חוסר פניות רגשית של ההורים וחוסר בכוח נפשי ובידע איך להתמודד עם הילדים. כתוצאה מכך, החלה נשירה סמויה של חלק מהתלמידים ממפוני גוש קטיף. הדבר בא לידי ביטוי בניכור כלפי בית הספר, בהיעדרויות מבית הספר, וגם מי שהגיע - לא תמיד היה שם באמת. כך נוצרו חסכים לימודיים, הפערים הלימודיים התרחבו עם השנים והרמה הלימודית ירדה. אלה העלו את תחושת התסכול, הכעס וחוסר האונים”, הסביר אמציה יחיאלי, מי שהיה 66 רכז הנוער בגוש קטיף, וגם רכז הנוער מטעם המנהלת לאחר הפינוי. הירידה המשמעותית בציוני הבגרות החלה שנה אחרי ההתנתקות”, אמר הרב יאיר גנז, ראש אולפנת נווה דקלים, “היום, שמונה וחצי שנים אחרי, כבר מורגשת התאוששות, אך עדיין לא חזרנו לשיאים הלימודיים אליהם הגענו בגוש קטיף. היינו בעשירון העליון של המדינה ברמת שנה וחצי אחרי 67 הציונים, ומאז משתדלים ועמלים כדי לחזור לשם”. העקירה, כתב הרב יאיר: גם היום, במיקום הזמני של האולפנה, נדרשות הבנות (והצוות) לגיוס כוחות נפש רבים לתהליך הסתגלות לא פשוט, לסביבה לא מוכרת, לנהלים שונים, לתנאים קשים ולא מוכרים, ... אך הן מתעלות על עצמן ועושות מאמצים גדולים להמשיך כאילו לא היו הדברים מעולם... בעיני זו תופעה ייחודית של גבורה ושל נערות גיבורות, תופעה שיש מה לחקור בעומקה ולהבין מה חוללו שנים אלו והתרחשויות אלו בלב נערות רכות בשנים אך שבעות 68 מראות, אירועים וימים. בתי הספר השקיעו מחשבה רבה בטיפול הרגשי של הילדים והנוער די לקבוצות, מגוון תרפיות, בהבעה ָ יּ ִ ונערכו מראש לתת טיפול תומך ומ וביצירה, שהפכו למשהו לגיטימי ונורמטיבי. בזכותן נפתחו העקורים לעולם הרגש, הטיפול והעזרה המקצועית. אין ספק שהם סייעו בשיקום בני הנוער והילדים בתהליך השיקום, אולם “חלק מהם יישאו צלקות 199
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=