אלבום גוש קטיף

עבודה חדש, הן בגלל הגיל, חוסר ההשכלה, ואי רצונם לעבוד 35 בכל דבר שמוצע להם. תשע שנים אחרי הפינוי, כמות המשפחות הנתמכות היא פי שניים 36 מזו שהייתה בגוש קטיף. רונית בלבן היא בין החקלאים הבודדים שהעבירו את המשק מחוץ לגוש כדי להמשיך בחקלאות. “כשנתנו לי את השטח החלופי, אף אחד לא ידע היכן הוא בדיוק. הודיעו לי על כך בפקס. רק חודש לפני שתילים 750.000 הגירוש הניחו את צינור המים. אי אפשר להעביר בחודש. קיבלתי מקום עם אדמה אחרת, רחוק מהבית, היו המון נזקים במעבר, שתילים רבים מתו, היו הרבה הוצאות בשיקום, ואף אחד לא 37 עזר באמת”. הפסד כספי לנזק הכלכלי בגין אבדן הבית ואבדן הפרנסה הצטרפו הפסדי ממון נוספים: - המעבר לדיור הזמני בקרוונים הקטנים והצפופים אילץ הזמניות את התושבים להיפרד מהריהוט הקודם, לאפסן אותו במחסנים או במכולות, שגם הם עלו כסף, ולרכוש ריהוט חדש, מינימלי, המתאים לגודל ולצרכים החדשים. הייתה זו הוצאה לא קטנה, לפעמים הגיעה אפילו לעשרות אלפי שקלים. כמו כן, לאחר שנים של שהייה בקרוון – חמש עד שמונה שנים - כשרצו להוציא את הציוד שאופסן במכולות לקראת המעבר לבית החדש, גילו המפונים כי רובו התקלקל ואינו ראוי לשימוש. זה העלה כמובן את ההפסד הכספי נוסף על עגמת הנפש הרבה בשל אבדן הזיכרונות האחרונים מהבית שהיה. לאחר עמל משפטי ופוליטי הוסיפה המדינה סעיף מיוחד המפצה על נזק כלכלי זה. אך כל הנזק עדיין לא כוסה, ובעיקר קשה לאמוד את הנזק על השלכותיו הנפשיות השונות. - הוצאות כספיות נוספות היו כאשר חלק מהמובטלים פתיחת עסק חדש החליטו לפתוח עסק חדש כדי להתפרנס וגם כדי להחזיר לעצמם את הכבוד והערך העצמי. לעתים השקיעו כסף ומאמצים רבים, אשר לא תמיד הוכיחו את עצמם. הפיצויים רק לאחר מאבק משפטי שנמשך שנים רבות בבתי המשפט, קיבלו המפונים פיצוי בגין בתי המגורים שלהם בחבל עזה, אשר יכול להספיק לבניית בית חלופי. הפער העיקרי בין הפיצוי הראוי לבין הפיצוי אשר משפחות רבות בלא הכנסה. גם אם נמצאה תעסוקה, היו המפונים צריכים להוכיח עצמם מחדש בכל מקום שאליו הגיעו, ולהתחיל הכול מהתחלה. “זה היה כואב, משפיל ומבזה, במיוחד כשיש לך ותק וניסיון למרות ההצהרה ערב 33 של עשרות שנים...”, סיפרה שושנה אלנקווה. הפינוי כי “יש פתרון לכל מתיישב”, המדינה לא הכינה מראש פתרון תעסוקתי למי שעבודתו נקטעה, וגם בהמשך לשכות התעסוקה לא מצאו פתרונות לבעיית האבטלה. כך הפכו המפונים מתומכים ונותנים, רק בזכות תושייה 34 לנתמכים ומקבלים, לפעמים אפילו לנזקקים. של חלק מהם לעזור לעצמם ובזכות טוב הלב של אנשים מיוחדים במינם שהקימו גופי חסד ועזרה, החלה עלייה בכמות האנשים שחזרו למעגל העבודה. הגוף המרכזי שתמך, עזר ושיפר מאוד את מצבם התעסוקתי של המפונים, החזיר אלפי אנשים למעגל העבודה, ועזר לפתיחת עסקים חדשים הוא ארגון ‘תעסוקטיף’. נכתב בין השאר: 2010 בדוח ועדת החקירה משנת המדינה כשלה במילוי חובתה ובקיום הבטחתה לטפל במפונים. אובדן התעסוקה, הקושי לחזור למעגל העבודה והקשיים שנבעו מכך למובטל עצמו, השפיעו ומשפיעים עד היום השפעה מכרעת על יכולתם של המפונים להשתקם. רק הטיפול המיוחד שניתן על ידי עמותת ‘תעסוקטיף’ הצליח להחזיר רבים למעגל העבודה. מהחקלאים לעבודה. 20% שלוש שנים לאחר ההתנתקות - חזרו רק אלו שחזרו התמודדו עם בעיות רבות של חוסר תשתיות בשטח בעלי 180 החדש - מים, ביוב, ניקוז, חשמל, תקשורת ועוד. מתוך מהם להפעיל את עסקיהם, 80 עסקים שהיו בגוש קטיף, שבו רק רובם בהיקף מוגבל. פרק הזמן הכתוב בחוק להקמת עסק חלופי לא עמד במבחן המציאות ונמשך זמן רב מהצפוי, וכך אבדו לחקלאים נקודות 24 עונות גידול ושיווק, ולעסקים - אבדו לקוחות. מתוך יישוב מתוכננות, החלו בבנייה רק בשתי נקודות בלבד, מה שהקשה על העסקים עוד יותר ומנע את פתיחתם. לפני 84.8% מהמפונים עבדו לעומת 62.8% רק 2009 ביולי 12% ההתנתקות. כמו כן, השכר הראלי הממוצע היה נמוך בכמהמפונים דיווחו על הרעה במצב 72% מהשכר לפני ההתנתקות. דיווחו 43% דיווחו על הרעה בריאותית, 25% הכלכלי לאחר הפינוי, דיווחו על אבדן הביטחון העצמי, 27% על פנייה לשירותי הרווחה, מהמפונים טענו שהם סובלים מדיכאון. 21% ו- , 16% שמונה שנים אחרי ההתנתקות - ירדה כמות המובטלים לאך אלה שעובדים, ברובם לא חזרו לתנאים שעבדו בגוש קטיף. מהם קיבלו פיצוי 150 קיבלו קרקע, ו- 190 חקלאים, 390 מתוך כספי ויצאו ממעגל החקלאות. חלקם מתקשה מאוד למצוא מקום 195

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=