אלבום גוש קטיף

יציאה לאן חלק גדול מהתושבים לא ידעו לאן פניהם מועדות, ורק ידעו שהם רובם עלו שבורים ובוכים, בלא כל 65 הולכים להיכן שהקהילה תלך. פרטיות ואינטימיות, על אוטובוסים שהוכנו עבורם, והביאו אותם ליעד בלתי ידוע - מלון, בית הארחה, בית ספר ועוד. “הנסיעה נמשכה שעות רבות, כחלק מההתעללות בנו”, סיפרה חוי גולן מנווה דקלים. “החיילים לא הסכימו לעצור לשירותים באמצע הדרך”, טענו דורון גלבוע ורונית “רק כשנכנסתי לאוטובוס, הבנתי 66 אביטן - שניהם מנווה דקלים. שאני מלווה למנוחת עולמים את גוש קטיף, את הבית שלי”, אמרה חנה פיקאר, “קרעתי קריעה על אבדנה של ארץ ישראל, והרגשתי כאב עצום, אף יותר מאשר בלוויה של הוריי, שנהרגו בתאונה בדרכם 67 לגוש קטיף”. עד הירידה מהאוטובוסים לא ידעו לאן פניהם מועדות, דבר שנוסף על עצמת כאבם על הבגידה והניכור. הם הגיעו עם תיק לימים ספורים, 68 ולא ידעו שיישארו שם, במקומות האירוח, זמן רב. שיירת מכוניות עוזבת את אלי סיני 1 חיילים גוררים תושבים לאוטובוסים 2 שיירת אוטובוסים עוזבת את גוש קטיף 3 עוקרים נטוע 4 הוצאת ספרי התורה מגן אור 5 שירת הים הרוסה 6 ישיבת נווה דקלים לאחר שערבים שרפו אותה (צילום: איי.פי) 7 רחוב הרוס בנווה דקלים 8 הורסים בית 9 אש ותימרות עשן בעת הריסת בית 10 5 4 10 9 8 3 187

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=