חורבן גוש קטיף | פרק יג וביום כפור), נערך ביום ראשון האחרון טקס פרדה מיוחד במינו. הטקס נערך ליד ביתו של דוד חטואל, אשר איבד שנה קודם לכן את אשתו וארבעת בנותיו בפיגוע על ציר הכניסה לגוש קטיף. דוד נשא דברי דה מהמקום וממשפחתו מעומק הלב, כשברקע ניצבו חמישה כיסאות ֵ פר ריקים, ועליהם שמות ההרוגות, סרט כתום ונר נשמה על כל כיסא. 49 לאחר מכן יצאו בשיירה ביחד עם ספרי התורה לאולפנת כפר פינס. גם עצמונה פונתה ביום ראשון בלא חסימות ומאבקים ולאחר טקס מרגש בבית הכנסת, ובו שירה וריקודים עם ספרי התורה. אחר כך עלו התושבים לאוטובוסים למנוחה ראשונה בקיבוץ עלומים. בחצות הלילה הם חנכו ליד נתיבות את ‘עיר האמונה’, המקום שבו התגוררו עד למציאת פתרון יותר קבוע. דה מרגש ִ גם תושבי אלי סיני יצאו מביתם ביום ראשון. לאחר טקס פר המשפחות האחרונות בשיירה רגלית ארוכה 40 במגרש הכדורסל הלכו ועצובה לכיוון צומת יד מרדכי. שריתה מעוז, יו”ר המזכירות, אמרה: “ניצחנו כי אנו יוצאים מפה בראש מורם, הוכחנו שבכסף לא יקנו אותנו ולא ישברו את רוחנו.” בראש השיירה צעד אריק הרפז, אביה של לירון, שנהרגה בפיגוע חדירת מחבלים ליישוב. עם הגיעם לצומת אנשי רמת הגולן 150 יד מרדכי, הקימו שם מאהל מחאה בעזרתם של שהמתינו להם שם. אבי פרחן, אשר פונה גם מימית, צעד עם בני דה הגדול ֵ במתחם בתי הכנסת בנווה דקלים נערך ביום זה אירוע הפר והמתוקשר ביותר, אשר סימל את אופי המאבק והשאיר חותם על הציבור בארץ. הוא אורגן על ידי מועצת יש”ע בהשתתפות אלפיים בני נוער - שב”חים, פורסם בכל רשתות הטלוויזיה וריגש רבים מהציבור הישראלי. כאלף בנות שהו בבית הכנסת האשכנזי, ושירה אדירה של “תפילה לעני כי יעטוף” נשמעה ממנו למרחקים. בבית הכנסת הספרדי שהו הבנים. האווירה שם הייתה לוחמנית יותר, והחיילים נאלצו לגרור אחד אחד החוצה. כמובן, גם שם לא הופעלה אלימות מול חיילי צה”ל. רוב המשתתפים לא היו תושבי גוש קטיף. השירה, התפילה, הזעקה והבכי נגעו לכולם - למפנים, לאנשי התקשורת, לשב”חים – והם הדהדו זמן רב אחר כך. במשך שעות רבות פינו חיילות את הבנות וחיילים 48 את הבנים. בסופו של יום חמישי התרוקן היישוב לגמרי. בסיומו של היום השני לפינוי כבר נעקרו רוב יישובי גוש קטיף. ביום שישי בבוקר פונו עשר המשפחות שנותרו בגדיד ביחד עם השב”חים ששהו בו. , נערך הפינוי בקטיף לאחר שלושה ימים של ביום ראשון, ט”ז באב עמידה בכיכר הכניסה ליישוב, שדרכה עברו רוב תושבי גוש קטיף בדרכם האחרונה מהמקום. לאחר שבת מרוממת ומרגשת ולאחר תפילה מיוחדת ועוצמתית של “אבינו מלכנו” (הנאמר בתענית ציבור 1 182
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=