אלבום גוש קטיף

המאבק על גוש קטיף | פרק יב 3 על ערכים, על חינוך, על ייעוד הצבא ועל התנהלות המדינה ועתידה. לכן, בכל אחת מדרכי המאבק הייתה ההסברה החלק המשמעותי ביותר, 2 כשמתלווה אליה מבט ערכי-יהודי, שבורא עולם נמצא בו כל הזמן. ראשי מטה המאבק - רפי סרי, קובי בורנשטיין, ליאור כלפא, דורון בן שלומי ואיילה עזרן - צירפו אליהם מיד בהתחלה שלושה רבנים: הרב קמינצקי, הרב קדוש והרב נתנאל, כאמירה ברורה שהתורה היא חלק קו הפעולה המרכזי היה מלחמה על 3 עיקרי במאבק על כל אופניו. הבית הפרטי, על המפעל הציוני-לאומי-חלוצי בחבל עזה ועל הבית הלאומי של כולם. אך לא בדרך של מלחמה, אלא באהבה, בדיבור, בפעילות מקשרת ומחברת, בשכנוע חם ומרגש ובדגש ערכי על כל האמונה הייתה חלק בלתי נפרד מדרך המאבק, כשהמוטיב 4 עשייה. המרכזי הוא 'אנחנו נעשה ככל יכולתנו, ואילו ה' יעשה את שלו, על פי יחד עם זאת, רבים בגוש קטיף האמינו שהחלטת הקב"ה 5 החלטתו'. בנידון תהיה מושפעת מרמת המסירות שלהם למקום, לכן נשארו עד הרגע האחרון, פעלו בדרכים שונות ומגוונות, ולא הכינו את עצמם ואת משפחתם ליום שאחרי. בחירת הצבע הכתום לאחר בניית הצורה והקו המרכזי של המאבק, הוא קיבל גם צבע – כתום. ולמה? כי הוא צבע בולט, זוהר, חם, והוא גם היה צבע דגל המועצה האזורית חוף עזה. חולצות כתומות הוכנו כבר לפעולה הראשונה של ). הייתה זו 15.2.2004 מטה המאבק שהתקיימה בכ"ג שבט תשס"ד ( צעדת מחאה בת ארבעה ימים שיצאה ממחסום כיסופים לירושלים במטרה למשוך קהלים נוספים למאבק, בעיקר את אנשי הדרום. בסיומה התקיימה עצרת גדולה - מול בית ראש הממשלה בירושלים. הצבע הכתום הוכיח את עצמו, ומשך אנשים רבים להצטרף לצעדה. מכיוון שמבחינה שיווקית היה נכון להיצמד לצבע אחד – נשאר הכתום כצבע המאבק. תחילה היווה את סמל גוש קטיף, אחר כך יצא מתחומי הגוש 6 והפך לכינוי של תומכי ארץ ישראל השלמה – 'הכתומים'. פרק יב המאבק על גוש קטיף הקמת מטה המאבק – סיבות וקו מרכזי , בריאיון לעיתון "הארץ" מסר 2004 בפברואר 2 בי' בשבט תשס"ד, אריאל שרון הודעה הרת גורל: הוא הודיע כי החליט לפנות את כל יישובי גוש קטיף עד האחרון שבהם וכן עוד ארבעה יישובים בצפון השומרון. כמעט מאז הקמתו שמעו תושבי גוש קטיף פעמים רבות איומים על עתידם, אם על ידי פוליטיקאים שונים ואם על ידי אנשי רוח ותקשורת למיניהם. על כן, כאשר שמעו את נאומו של ראש הממשלה, אריאל , שבו הכריז על תכנית ההתנתקות, הם לא 2004 שרון, בכנס הרצליה התרגשו ולא נבהלו כי הכירו את שרון כידיד ההתיישבות. להנהגה בגוש קטיף נשמעו הדברים אחרת, והם החלו לחשוב על תגובה הולמת למצב החדש. מן הגולן הגיעו אליהם 'לוחמים ותיקים' במאבק נגד עקירת יישובים, כדי ללמדם את הלכות המאבקים. "חברים", אמרו החברים מהגולן, "אם אתם לא תתחילו במאבק, אף אחד לא יתחיל 1 בו למענכם. רק אם אתם תתחילו, יצטרפו אליכם אחרים". המסר הובן, ותוך זמן קצר נבחר ועד פעולה אשר הקים 'מטה מאבק' אנרגטי, מאמין ונחוש למשימת חייו - לבטל את תכניתו של אריאל שרון - "תכנית ההתנתקות". המטה עבד יום ולילה במשך כשנה וחצי עד הרגע האחרון, בגיוס התושבים - נוער ומבוגרים כאחד - לטובת הפעילות המגוונת שנעשתה. עם הקמת המטה החל גם שיתוף פעולה עם מועצת יש"ע (יהודה, שומרון ועזה), ובעזרתה גויסו למאבק גם תושבי יהודה ושומרון ואף מתנדבים נוספים מרחבי הארץ. לכולם היה ברור, שאין זה מאבק אישי על בית, רכוש או פרנסה, אלא זהו מאבק 1 2 160

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=