תיירות ותעשייה | פרק יא אזור התעשייה ארז בצפון חבל עזה, סמוך למעבר הגבול ארז, הוקם אזור תעשייה גדול מפעלים 120 מפעלים ישראליים וכ- 120 בסוף שנות השבעים, ובו היו כפלשתינים, תושבי רצועת עזה, 5000 פלשתיניים, שבהם עבדו יחד כוכאלף יהודים, רובם מצפון חבל עזה. היו יחסים טובים ביניהם. אזור התעשייה היה בתחומה של המועצה האזורית חוף אשקלון, אך רוב העובדים וגם חלק מבעלי המפעלים היו תושבי המועצה האזורית חוף עזה. "גם פה, כמו באזורי התעשייה בגוש קטיף, הרעיון היה שיתוף ופרנסה, כי אוכל מביא שקט, ורעב מביא פיגועים", אמר יוסי דיין מניסנית, יו"ר העמותה של תעשייני ארז וחבר בוועד מתיישבי גוש קטיף. "המפעלים בארז היו מגוונים, והמקום שקק חיים וגדל משנה לשנה. תכנית ההתנתקות חיסלה את המפעלים, ורובם נסגרו. שנתיים עמד המקום שומם, והמבנים נותרו ריקים ועזובים. את המפתחות נתנו התעשיינים למדינה עם הפינוי. הייתה תכנית למכור את השטח לתעשיינים מאירופה כדי שהם יעסיקו את תושבי עזה, אך שנתיים לאחר ההתנתקות עלה חשד שיש מנהרות במקום, ותוך יום אחד הרסה המדינה את כל האזור. היום משמש המקום בסיס ליציאת קסאמים 15 לכיוון אשקלון". עסקים בנווה דקלים הוקם מרכז מסחרי גדול שהצליח לפרנס עשרות משפחות בשל מגוון החנויות שהיו בו למכירת מזון, ספרים, בגדים, תשמישי קדושה, צעצועים ועוד, וכן בשל בתי העסק והמשרדים שמוקמו בו. כמו כן, המרכז היה סמוך לכל מערכת השירותים הנדרשת, כמו קופת חולים, בנק, מועצה וספרייה; דבר שהגדיל את נפח העסקים במקום ונתן לו ביטוי כלכלי. עסקים קטנים נוספים היו ביישובים, כמו צרכניות, חנות דגים, משתלות, ציוד חקלאי, עסקי בגדים וכלי בית. היותו של גוש קטיף מרוחק ומבודד ממרכז הארץ ומיישוב יהודי גדול יצר פוטנציאל עסקי משמעותי יחסית לגודל האזור, והביא לכך שאת רוב הקניות עשו התושבים במקום, מה שהגדיל את פיתוח העסקים ואת איכותם. המרכז המסחרי בנווה דקלים 1 אזור התעשייה בנווה דקלים 2 בנק המזרחי במרכז המסחרי של נווה דקלים 3 1 2 3 158
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=