אלבום גוש קטיף

לחו"ל. ערב ההתנתקות נמכר המפעל המצליח. סמוך למשתלה הוקם גם מפעל לדשן -'פלאמיקס' - תערובת פלא של סיבי קוקוס המשמשים כמצע גידול. המפעל הצליח מאוד והתפתח למפעל בין-לאומי, עם חברות-בת בהודו, סרילנקה וספרד. במפעלים אלו עבדו רק יהודים, כמו כן, היו מפעלים מפוזרים ביישובים השונים, 14 רובם מגוש קטיף. בדרך כלל ליד הבית או ליד החממות, שהיו קשורים ברובם לעשייה היו מפעלים גדולים לשיווק ירק ללא בכפר דרום החקלאית. למשל: היה מפעל 'בר בצק' לבצק בגני טל תולעים - 'ביכורי קטיף' ו'חסלט'. היה מפעל לתמציות צמחים אשר השתלב גם בתחום בגדיד סוכר. התיירות, ובעצמונה היה מפעל לחציבת חול. הפינוי מגוש קטיף חיסל כמעט את כל התעשייה שהוקמה, התפתחה ושגשגה באזור. התעשיין נשאר בלא קרקע חלופית, בלא רוב הפועלים ובלא תמיכה ממשלתית. לא נבנה אזור תעשייה חלופי, והפיצוי המועט פשר לעמוד בהתמודדות מול מתחרים מרחבי הארץ. רוב התעשייה ִ לא א המפוארת קרסה. רק מפעלים בודדים עברו למקום חדש, והם ממשיכים להתקיים, חלקם אף גדלו. התעשייה הוקמו בו גם תחנת המשטרה האזורית וגם תחנת כיבוי אש אזורית, מתוך הבנה שהמקום רק ילך ויגדל. את מפעל 'קטיף חרושת' לייצור 1987 רחמים בן חיים ניהל משנת 50 ארונות מתכת באזור התעשייה של נווה דקלים. המפעל העסיק פועלים יהודיים. למרות הקשיים שנבעו מהמצב 30 פועלים ערביים והביטחוני, המשיכה העבודה במפעל, על פי הכלל - 'עסקים כרגיל'. רת ההתנתקות לא הפסיקה את הייצור; המפעל עבר לאשקלון ֵ גם גז 12 ושם עובד עד היום. גם המוסך של שעיה ירון שהיה באזור התעשייה של נווה דקלים, ספג אש פעמים רבות. המוסך נתן מענה לרכבים הפרטיים של תושבי גוש קטיף, ועם הזמן הגיעו לטיפול גם טרקטורים וכלים חקלאיים נוספים. במוסך עבדו פועלים ערביים, אך הלקוחות היו יהודים, תושבי הגוש בעיקר. לכן הקושי העיקרי היה הגעת הפועלים. המוסך היווה גם מקום מפגש לתושבי האזור מתוקף המתנתם למכונית המטופלת. הרבה 'חסד' היה במקום: הרבה רשמו ושילמו כשיכלו, והיו אף שלא שילמו 13 כלל. עד היום נשמר הקשר עם הפועלים הערבים, כולל שליחת כסף. 'דפוס דקל' היה בין המפעלים הראשונים שהוקמו באזור התעשייה, והוקם כעסק משפחתי של משפחת אוחיון מנווה דקלים. הדפוס סיפק סחורה לגוש קטיף ומחוצה לו, והלך והתפתח משנה לשנה. לאחר ההתנתקות עבר הדפוס לאשקלון. עסק משפחתי נוסף היה בית התכנה של משפחת סרוסי. גם 'פרי קטיף', מפעל למיץ טבעי, היה באזור התעשייה וממשיך לייצר גם היום. , ובו הוקם ביישוב קטיף אזור התעשייה הצפוני של גוש קטיף היה מפעל 'בד קט' לייצור מגבונים לחים בשיתוף משק משואות יצחק. בהמשך גדל המפעל למוצרים נוספים ולקווי יצור חדשים, כולל יצוא חנות חפצי חן בנצרים 1 מפעל מגבוני אל-בד בקטיף 2 מפעל 'פרי-קטיף' בנווה דקלים 3 רתך במפעל המתכת בנווה דקלים 4 בקרה במפעל המתכת 5 5 4 3 157

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=