חיים קהילתיים | פרק י 1 2 לא העיבו על רקמת החיים המשותפת בגוש קטיף, הן בשל מציאת פתרונות יצירתיים להפגתם, הן בשל הסובלנות כלפי השונה שאפיינה את כל תושבי הגוש. כך למשל הופעלו כמה חופי רחצה: חוף רחצה נפרד לציבור הדתי, חוף רחצה משפחתי וחוף רחצה שהופעל בשבת על ידי מציל ערבי לטובת הציבור החילוני. מתוך קבלת האחר קיבל ארצות, 19 כל אחד מענה לצרכיו. ביישוב נצר חזני התפללו אנשים מובנווה דקלים, היישוב 28 והם יצרו ביחד נוסח אחיד המקובל על כולם, הגדול והמרכזי, נבנו שלושה בתי כנסת במתחם אחד, כשלכולם חצר משותפת, כדי שייפגשו בסיום התפילה. האיחוד היה מעל הכול, ובו 29 הושקעו כסף ומאמצים רבים. ההשקעה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי מגוון מוסדות החינוך שהעמידה הקהילה, במאמצים רבים, ביטא את הדגש הרב שנתנו התושבים לערך החינוך, וגם את הרצון להתאים מוסד חינוכי מתאים לכל סוג אוכלוסייה בגוש. גם בתחום הנוער הושקעו מאמצים למכביר, מתוך הבנה שזו השקעה בדור העתיד, ב'מחר' של הקהילה. בני הנוער בגוש קטיף היוו חלק חשוב מהקהילה, הוכחה לכך היא העובדה שכל מי שלמדו במוסדות מחוץ לגוש קטיף, קיבלו בדיוור ישיר את עיתוני המועצה. מדי חודש נשלחו העיתונים לחמישים מוסדות חינוך ברחבי הארץ שבהם היו בני נוער מהגוש. יותר מכך, כל אחד מהם זכה לשי ביום הולדתו, וכולם זכו לביקורי פתע של הרכזים החברתיים. דברים אלה העלו את קרנם בעיני שאר התלמידים, וכך גם נשמרה והתחזקה תחושת השייכות שלהם לגוש קטיף. תשומת הלב האישית והתכנים שנבנו לנוער על פי צרכיו בכל יישוב ויישוב, יצרו גאוות יחידה שנתנה אותותיה על הנוער: הם התנדבו ליחידות מובחרות באחוזים גבוהים מהממוצע 31 והם נרתמו ככל יכולתם למאבק נגד תכנית ההתנתקות. 30 הארצי, בית הכנסת הפך המפגש היומי לאירוע חברתי בעל ערך משפחתי מכונן, והתושבים החקלאיים אשר עבדו את האדמה, פיתחו קשר טבעי אליה והצמיחו ממנה פרות רבים. עבודת החקלאות יצרה שותפויות וחברויות בין חקלאים ואף חיזקה קשרים בתוך המשפחה הפרטנית נוכחות אנושית יהודית 22 כאשר אבות ובנים עבדו יחדיו את האדמה. במקום שיפרה את האקלים, הורידה גשמי ברכה, החלישה את סופות החול ויצרה אפשרויות פיתוח נוספות. התושבים בגוש קטיף ראו עין בעין את הקשר ההדוק וההשפעה ההדדית שבין האדם היהודי לטבע, התושבים חשו 23 במיוחד עם העלייה בכמות התוצרת משנה לשנה. גאוות יחידה והרגשת שליחות, והן ליוו אותם כמעט מהרגע הראשון בגוש קטיף. הם הרגישו שגרירי המקום והשתדלו לייצגו נאמנה. הם חשו צורך עז לספר על מה שנעשה בו, ועל ההתפתחויות המהירות בחקלאות, בבנייה ובתיירות. תחושת התושבים הייתה, שברכת ה' 24 שורה עליהם. קליטת תושבים חדשים קליטת תושבים חדשים נעשתה בשמחה וברוחב לב. רבים זוכרים בערגה גם קליטת 25 את קבלת הפנים החמה שלה זכו כשהגיעו לגוש קטיף. קהילת בני מנשה, אשר הגיעו מהודו - למרות השוני הרב במראם, במנהגיהם ובתרבותם - הייתה מוצלחת במונחים של קליטת עלייה. חברי הקהילה השתלבו בכל התחומים, במיוחד בתחום הרוחני, בבתי הכנסת, באירועי החגים והשבתות, אם כי העדיפו לבלות יותר בחיק קהילתם. הסובלנות כלפי השונה ניכרה בכול: ברמה הדתית, בנטייה אוסף האנשים המגוון- מהודו 26 הפוליטית, בגיל, בארץ המוצא ועוד. 27 ועד קנדה, ממרוקו ועד רוסיה- נתן למקום עצמה וייחוד. אמנם טבעי כי היו מתחים בין קבוצות - בין חילוניים לציבור החרדילאומי ובין מושבים חקלאיים ליישוב הקהילתי - אבל מתחים אלה 148
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=