היא דאגה לכך שיצאו מדי שעה שני אוטובוסים מנווה דקלים וחזרה כדי לאפשר תנועה שוטפת יום יומית לחוגים, לספרייה, לקטיפארי (פינת החי), לימי הולדת, למסיבות, למרכז המסחרי, או סתם לביקורים 19 הדדים בין חברים מיישובים שונים. שנה ברציפות, היו שבעי 25 התושבים שנהנו משירותי המועצה במשך 20 רצון מאופן תפקודה ומן השירות האדיב והיחס האישי של עובדיה. על יחסי הגומלין הטובים בין המועצה לקהילה ובין עובדי המועצה לבין עצמם העידו גם העובדים. "אפשר היה לדבר עם כולם על כל דבר, לכולם היה באמת אכפת ממך, מבלי שהיית צריך כל הזמן להוכיח 21 את עצמך," סיפרה אפרת צימרמן, עובדת מחלקת הרווחה במועצה. היו שנים שבהם נפתח יום העבודה בחדרו של ראש המועצה בדברי תורה על ידי הרב צבי שוורץ. היה בהם מסר ערכי ומחבר שנתן כוח להמשך היום. את האווירה הזו קלטו כל התושבים, היא חיזקה אותם ותרמה רבות לעצמתם. ההווי הקהילתי - עשייה הקהילה בגוש קטיף בלטה מאוד בעשייה. התושבים היו מעורבים בכל העשייה במקום. רבים מהם היו פעילים בהתנדבות בתחומים שונים, הן בוועדות היישוב שבו גרו והן בתפקידים אזוריים, כגון: ועד הורי בית ספר, מליאת מועצה וועדת תרבות אזורית. עצם העשייה, בתפקיד זה או אחר, חיבר את האנשים למקום. אנשי החינוך השקיעו בחינוך הילדים והנוער הרבה מעבר לתפקידם הפורמלי וקיימו אחרי שעות הלימודים שיעורי עזר, שיעורי תורה ועוד. מתוך תחושת שליחות להגן על חברים ושכנים ולשמור על חבל ארץ זה השתתפו התושבים בתורנות שמירה על היישוב ועל מוסדותיו. זו חיברה בין השומרים לבין עצמם ובינם לבין מקום מגוריהם. התורנות בגן הילדים קירבה בין ההורים לגננת ולכלל הילדים בגן, והוסיפה הערכה לעוסקים במלאכה ולקהילה כולה. לבאי 5 6 4 3 2 147
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=