חיים קהילתיים | פרק י נהניתי לבוא לשם, לראות את הפשטות המתמזגת עם יופי המדבר. הכול היה שונה שם ממקומות אחרים - מקום רגוע ומקבל, חברה אידאולוגית, משתפת, קולטת עלייה, עם חברות מיוחדת. התושבים עמדו בניסיון הקשה ולא עזבו כי הם מאמינים גדולים. זה השפיע 15 גם על הילדים, על השלווה והשמחה. קהילת גוש קטיף כללה יישובים חקלאיים קטנים, שהוקמו ראשונים, ואת המרכז האזורי הקהילתי - נווה דקלים. בפרספקטיבה היסטורית ניתן לומר כי ההתחלה שהושתתה על ערכי עבודת האדמה וחלוציות, השפיעה על צביונו של האזור כולו, שהתאפיין בפשטות ובצניעות. גם התושבים שהצטרפו מאוחר יותר, נטו להימנע מבניית בתי מידות והעדיפו את סגנון הבנייה הפשוט. לא הייתה רדיפה אחרי מותרות, לא רכב מהודר, לא נסיעות לחו"ל המוניות, לכל היותר הולכים לחוגים ומתרחצים בים. לא הייתה צרות עין, הייתה שמחה במה שיש. ואם העובדה שאנשי חינוך רבים גרו בגוש 16 היה קצת יותר, הקימו גמ"ח. קטיף, הוסיפה לאווירה הערכית, האופטימית, שראתה תמיד את חצי הכוס המלאה, שהשקיעה בחינוך, וקיבלה דרכן מנות של חוסן 17 קהילתי וחברתי. גם למועצה האזורית חוף עזה על מנהיגיה ועובדיה הייתה תרומה ניכרת לבניית הקהילה בגוש קטיף. עובדי המועצה במחלקות השונות, ראו עצמם כחלק מגוף אנושי, החורג מעל ומעבר למוניציפלי הרשמי, 18 והאווירה המשפחתית עיצבה את דרך עבודתם בכל התחומים. המועצה הייתה קשובה לרצון התושבים ולצורכיהם והשכילה לנצל מקסימלית את משאבי המקום כדי לעזור לתושבים בפרנסתם, גם אם התקציב הממשלתי טרם הגיע. כשעלה על הפרק חינוך נפרד לבנים ולבנות, הופרדו הכיתות בבית הספר הממלכתי דתי, וכשהבינה המועצה שקשיי התחבורה באזור ימנעו את הפעלת המתנ"ס והתרבות בכלל, חזקה מאוד, ושורשיה בתודעה של שליחות לאומית, באידאולוגיה דתית ובקשר חזק לקהילה. ביליג מצאה שהקשר למקום הפחית את הרגשת הסיכון, הקל על התמודדותם של התושבים עם המצב הביטחוני הקשה כתוצאה מהאינתיפאדה, והוא אף מסביר את נטייתם להישאר כמו כן, ההיאחזות באמונה הדתית הלכה והתעצמה בד בבד 11 במקום. עם הצטברותם והתעצמותם של הקשיים, ולאמונה הדתית הייתה השפעה מחזקת על ההתייחסות התודעתית והרגשית של חלק ניכר מהמתיישבים בהתמודדותם עם המצבים שנוצרו. המרכיבים שתרמו לבניית קהילה חסונה תפקיד מיוחד מילאו רבני היישובים בכל התקופות. הם גילו מנהיגות, 12 העניקו משמעות דתית לאירועים וחיזקו את רוחם של התושבים. "אין ספק שהאמונה היא זו שעזרה לאנשים בגוש קטיף להישאר, לשרוד, ואפילו להיות מאושרים ולהרגיש בגן עדן. הם חיו באופן נורמלי במציאות לא נורמלית בזכות האמונה, שחדרה לתוכם דרך התפילות, סים, גילוי ה' על כל צעד ושעל, ִ שיעורי התורה, העשייה הרבה, הנ 13 ובשעת המבחן זה עבד", אמר הרב יגאל קמינצקי, הרב של גוש קטיף. גם בעלי תפקידים במועצה שלא התגוררו בגוש, הבחינו מיד באווירה המיוחדת במקום. משה חמיאל מן היישוב אלקנה שבשומרון, ששימש כפסיכולוג במחלקת החינוך במועצה, סיפר: פגשתי שם אנשים מיוחדים שמוכנים לעשות הכול לעם ישראל, זו חוויה עילאית שהשאירה אותי שם. ראיתי התמודדות, עזרה תית, רוחניות, וזה נתן לי המון. גוש קטיף היה ִ הדדית, אמונה אמ סמל לאהבת האדם, התיישבות, קהילתיות, עזרה לזולת, תרבות 14 של למידה ורצון לדעת, משהו שכל הזמן צומח ומתפתח. רחל שנרב מקרני שומרון, שהייתה המפקחת האזורית על המעונות, תיארה: החוף המשפחתי ולצדו החוף הנפרד 1 ראובן רוזנבלט ראש המועצה הראשון (משמאל) וצבי הנדל ראש המועצה השני 2 (מימין) לוחצים ידיים צבי הנדל מעביר את הפיקוד לארל'ה צור ראש המועצה השלישי 3 אבנר שמעוני ראש המועצה הרביעי (משמאל) בלשכתו בנווה דקלים עם ח"כ 4 רובי ריבלין תצוגת תוצרת חקלאית של גוש קטיף בתערוכה חקלאית 5 משחקים על חוף הים 6 1 146
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=