חיים קהילתיים | פרק י פרק י חיים קהילתיים הביחד והמיוחד בקהילת גוש קטיף חיי הקהילה היו אחד מהנכסים המיוחדים והמרשימים ביותר של המגורים בגוש קטיף. היה בהם מרקם של אנשים, של חיים ומנהגים, אשר השתלבו יחדיו בהרמוניה יוצאת דופן, למרות השונות הרבה ביניהם. מקימי גוש קטיף הגיעו מכל מגזרי החברה הישראלית. היו אלה מושבניקים מהדרום, בוגרי אוניברסיטאות מהמרכז, תלמידי חכמים מירושלים ונחלאים לשעבר, שהמשותף להם היה - הכיפה לראשם. הייתה גם קבוצה ממפוני ימית וכן אנשים מן המגזר החילוני שראו את החולות בשירות המילואים או בטיולים, והתחברו לנוף ולטבע באזור. ביחד יצרו כולם פסיפס חברתי-קהילתי ייחודי. הדגש על ערבות ההדדית והעובדה שכולם קיבלו את כולם, בלא קשר לארץ מוצא, לרמה דתית, להשכלה או לגיל, וזאת מתוך סובלנות, הערכה וכבוד הדדי, תרמו רבות לבניית הקהילה ולהרגשה שהם רצויים. גם למרחק והניתוק 1 עבודת האדמה המשותפת לכולם חיזקה תחושה זו. הגאוגרפי-פיזי מיישוב יהודי גדול ומרכזי גם היה חלק בהפיכת גוש קטיף לקהילה מלוכדת כי הם יצרו צורך להיעזר זה בזה, להסתפק בקיים ולקבל את השונה והאחר. כתוצאה מכך נוצרו קשרי חברות הדוקים בתוך כל יישוב ובין היישובים, והתחושה הייתה של משפחה לכולם הייתה תחושה שגוש קטיף הוא הבית, ובו הם רוצים 2 אחת גדולה. 3 להזדקן, מקום שנתן כל מה שצריכה משפחה בארץ ישראל. מרים ביליג מציינת במחקריה כי ההתיישבות בחבל עזה הייתה בנויה על קהילות ועל קהילות משנה. הקהילות היו שונות זו מזו במאפייניהן, ולכל קהילה היו מאפיינים ייחודיים ודרך שונה להתמודדות עם מצבי המתח והאיום של פינויה. רוב הקהילות היו מלוכדות, ולכידותן התחזקה 4 עוד יותר עם פרוץ אירועי הטרור. יום העצמאות בנווה דקלים – חגיגה אזורית 1 תלמיד 'תורת החיים' לומד עם בני מנשה 2 הרב מרדכי אליהו, הרב אלקנה כהנא שפירא, הרב שמואל אליהו והרב יוסף 3 אלנקוה בטקס בר המצווה לילדי גוש קטיף, תשס"א חנוכת הבית של משפחת כלפא בנווה דקלים ערב ההתנתקות 4 חנוכיית הפצמ"רים 5 צעדת יום העצמאות תשס"ד 6 1 2 3 144
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=