עולם התורה | פרק ט בכל התחומים. החול אשר כוסה בקודש, יצר יש מאין שהשפיע רק טוב בכל תחומי החיים. "הכול התעלה בגוש קטיף", אמר הרב בניה ליפשיץ. "צבי הנדל אמר לי פעם כי סוד ההצלחה היה המינון המיוחד של התורה בחיים עצמם, בכל תחום יש שליש מהעולם העליון הרוחני, ושני שליש מהעולם התחתון, המעשי. כך זה היה בכלכלת גוש קטיף, בתורה, בחברה, לכן 43 הכול פרח". לדברי הרב יעקב אריאל, "בגוש קטיף היה שילוב מנצח של תורה, עבודה וגמילות חסדים, גם עזרה הדדית, גם קליטת אוכלוסיות שונות - דבר לא רגיל בארץ. זו הייתה מדינת ישראל התורנית, כפי שבאמת 44 צריכה מדינתנו להיראות". הרב אלישע וישליצקי אמר: "הרבנות בגוש הייתה ללא קלקול מידות, עם קשר עמוק ואחריות גדולה לקהילה ועם חיבור לעולם המעשה. גוש 45 קטיף הציל את הדור - בגבורה, בענווה, במסירות, בכאב ובדמעות". מוטי שומרון מנווה דקלים סיפר: "לראות את מתחם בתי כנסת, שכולם מלאים עד אפס מקום, לראות את התפילות, לראות את הדף היומי, זה מילא אותי. חצי שנה לפני הגירוש עשינו סיום של מחזור שלישי של הדף היומי בנווה דקלים. זכינו לסיים שלושה מחזורי דף יומי על כל הש"ס (שישה סדרי גמרא) בנווה דקלים. זכיתי להיות אחד מהחבורה 46 הזו וללמוד את הדף היומי האחרון על אדמת גוש קטיף". העם והארץ. הם עסקו גם בתהליך הגאולה בדורנו עם כל הקשיים והייסורים המלווים אותו, כשהם משתלבים באופן טבעי בהווי היצירה והעשייה החלוצי של גוש-קטיף באותם ימים, וגם בשמחות ובפיגועים שהיו, החל בנפילתו של אביגדור דהרי הי"ד ועד אחרון החללים שנפלו סמוך לגירוש. בחודש שבט תשמ"ח, עם פרוץ ה"אינתפיאדה" הראשונה, החלו העלונים לצאת לאור, כחלק ממערך הסברה פנימית של המועצה האזורית, שמטרתה - חיזוק תודעת הקשר העמוק בין ישראל לארצו בדור של גאולה. את המשימה לקח על עצמו בהתנדבות הרב גבריאל קדוש, רב מושב גני-טל, ושנתיים לאחר מכן הצטרף לפרויקט גם הרב אהוד אחיטוב. רבני הישובים והרמי"ם בישיבות השונות שבגוש קטיף כתבו את המאמרים, ובתוכם גם הרב שמעון בירן הי"ד מכפר-דרום והרב יצחק עראמה הי"ד מנצר-חזני, שנהרגו מאוחר יותר על קידוש ה' בכבישי הגוש. בנוסף לפרקי האמונה, היו מאמרים על פרשת השבוע, על מצוות התלויות בארץ, וגם על ההיסטוריה של חבל-עזה מתקופת האבות ועד ימינו, כולל סיפורי מורשת קרב באזור. לעתים הובאו מאמרי חול או ציטוטים חשובים מתוך העיתונות הכללית המתייחסים למאורעות התקופה. עלוני "ארץ חמדה" נקראו מידי שבת על ידי רוב תושבי הגוש, ותרמו רבות לאווירה האמונית והערכית שייחדה את תושבי גוש קטיף, אוירה אשר נתנה את אותותיה בשנות המאבק על הגוש. סיכום אין ספק כי עולם התורה העשיר שפרח בגוש קטיף, והקשרו לעולם המעשה, יצרו חיבור של תורה ועבודה עם איכויות והתקדמות קבועה חוגגים הכנסת ספר תורה לבית הספר 'נאות קטיף' 1 ילדי הגנים בטקס חג השבועות בבית הכנסת האשכנזי בנווה דקלים 2 1 2 142
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=