עולם התורה | פרק ט שיעורי אמונה. הכולל היה שורש היישוב , מוקד רוחני של עצמה ושל קליטה, ערוץ מרכזי ביישוב. הוא השפיע על אופי היישוב, ולימוד התורה בו היה כאש התמיד. כולם הרגישו שייכים לכולל, וגם אנשים משנת תשנ"ב היה הכולל 36 שלא היו תלמידים הושפעו מאוד מהרבנים. בראשות הרב ישעיהו דורון ולאחר מכן בראשות הרב יובל חסיד. מכון התורה והארץ ) הבין הרב קמינצקי שרוב 1987 לקראת שנת השמיטה תשמ"ז ( החקלאים בחבל, כולם יהודים יראי שמים, נשארים בלא פתרונות מעשיים לבעיות הלכתיות שהתעוררו, ועל כן יזם את הקמת המכון, תחילה בנווה דקלים ואחר כך במשכן הקבע שלו בכפר דרום. מה שהחל כמכון תורני בלבד גדל עם הזמן ונוספו לו מחלקה הלכתית, 37 מחלקה מדעית, גן המצוות ומרכז מבקרים. מכון התורה והארץ ראה עצמו כזרוע של הרבנות הראשית למצוות התלויות בארץ. תלמידי חכמים ורבנים התמחו והתמקצעו בנושא, וכיום הוא המכון המרכזי לכל נושא השמיטה בארץ. זוהי גאולה של חלק ב'שולחן ערוך' שלא היה מוכר עד כה, והוצאתו מהכוח אל הפועל. במכון משלבים טכנולוגיה עם הלכה, מה שיוצר שם טוב בכל המכון פיתח חידושים עולמיים כתוצאה מחשיבה תורנית 38 העולם. וחקלאית גם יחד. בשנת שמיטה הציעו ופיתחו מצע מנותק, ובשאר ימות השנה פיתחו את הירק ללא תולעים. דרך הפיתוחים השונים הביאו גם להתייעלות כלכלית, לחיסכון במים ולעלייה באיכות הפרי ובכמותו. ביחד עם החקלאים בנו הייטק של חקלאות, וזכו להכניס 39 את המצוות התלויות בארץ לשימוש יום יומי. מקימי המכון - הרב יגאל קמינצקי, הרב משה ביגל, הרב יואל פרידמן והרב שמעון בירן ז"ל - החליטו להפוך את המצוות התלויות בארץ למעשיות ולהוציא אותן החוצה, מחוץ לגוש קטיף החקלאי. המכון קיים גם היום. הוא מוציא ספרים, עורך כנסים, מחנך להנחלת הערכים הללו וגם נותן מענה מקצועי לבעיות הלכתיות. בזכות המכון אין היום בית דתי שלא יודע מה זה 'חסלט' ו'עלי קטיף'. אין היום גם בית מלון או מסעדה שלא שמע על נושא זה. "בזכות 'מכון התורה והארץ' הפכה התורה לתורת חיים. ואם חרק אחד שווה חמישה לאווים בתורה, הרי שלזכות המכון הצלה של עם ישראל מלאווים רבים, ולדורות", אמר 40 מוטי שומרון. ד " בית חב בקיץ תשמ"ב נישאו יגאל וצפורה קירשנזפט ובאו לגור בקרוון, במקום שעתיד להיות 'נווה דקלים' - המרכז האזורי של גוש קטיף. בהמשך התקבצו ובאו משפחות, הוקם היישוב, וגוש קטיף גדל והתפתח. המשפחה החלה לתפקד כבית חב"ד רשמי - לאמץ את החיילים כולל עצמונה מיום היווסדו, הוקם ביישוב עצמונה 'כולל'. היה זה חלק מהותי מצביון היישוב, מעין הרעיון של יששכר וזבולון ואף יותר – שוויון מוחלט בין חבורת הלומדים לשאר חברי היישוב. החבורה הלומדת הייתה חלק אינטגרלי מן הישוב, חלק מחברי היישוב ובניינו. לומדי הכולל התקבלו להיות חברים לכל דבר ביישוב. ובזמן שהיה מושב שיתופי, אף היו חברים בו וקיבלו שכר כמו החברים העובדים במשק. חבורת הלימוד התפתחה במהלך השנים בכמות ובאיכות. תלמידי חכמים גדולים עמדו בראש החבורה. במהלך השנים הם למדו מסכתות שלמות בעיון ובהעמקה. היישוב זכה, התפתחו וגדלו בו תלמידי חכמים גדולים בתורה ובעלי תפקידים מרכזיים בעם ישראל. היישוב העריך והעריץ את לומדי התורה בכלל ואת חבורת הכולל 35 שבתוכו בפרט. היישוב מסר את נפשו על לימוד התורה של החבורה. ישיבת ההסדר 'נצר מטעי' ישיבת 'נצר מטעי' נוסדה בישוב נצרים בחודש אלול תשס"ב על ידי הרב ציון טוויל שכיהן כרב הישוב נצרים. במהלך השנים הלכה הישיבה והתפתחה והיוותה אבן שואבת לבחורים מכל רחבי הארץ. הישיבה השתלבה יפה עם הווי החיים בנצרים ובשנים אלו נוצרו קשרים הדוקים בין משפחות הישוב וילדיהם לבין בחורי הישיבה. כולל אברכים "דרך אי"ה" - נצרים ) על ידי הרב 1991 הכולל 'דרך אי"ה' הוקם בעצמונה בסוף תשנ"א ( ישעיהו דורון. אחרי שנה עבר לנצרים. בכולל למדו גמרא בעיון, ושמעו 1 140
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=