עולם התורה | פרק ט בהמשך עברה הישיבה להיאחזות החדשה נווה דקלים 26 במקום החדש. לדיור זמני, ולמעשה היא הייתה זו שהשפיעה על אופיו וגידולו של היישוב החדש. היא הביאה את רוח התורה לאזור כולו והשתלבה היטב עם העורף ההתיישבותי מסביב. בהמשך נשלחו ממנה גרעינים משפחות אברכים, חלקם 20 ליישובים, למשל, ליישוב קטיף הגיעו 27 השתלבו בחקלאות, חלקם בהוראה, והם העניקו צביון מיוחד ליישוב. עם הקמתו וביסוסו של היישוב המרכזי, נווה דקלים, עברה הישיבה לבניין חדש ומפואר שהפך לסמל היישוב בזכות המבנה המיוחד שבו - 'מגן דויד' - שנראה למרחקים. לאחר כמה שנים, כשישיבת מעלות נקראה לנהל את המקום, ושלחה רבנים ותלמידים, השתנה גם שם הישיבה, והיא נקראה 'ישיבת ההסדר נווה דקלים'. למרות שינוי השם הקפידו בישיבה לציין מדי שנה את יום פינוי ימית. שימרו בה את הרוח של ישיבת ימית, אך העניקו לה פנים חדשות, של הדגשת החיבור בין החומר לרוח, בין החיים לתורה, תוך העמקת פנימיות התלמידים, מתוך אמונה שהם יכולים ומסוגלים, ולאחר מכן יקרינו הם החוצה את כל מה שקיבלו - מידות, אורח חיים, ידע ואמונה, ובכך ירחיבו 28 את מעגל המאמינים. הישיבה צמחה יחד עם היישוב, ונוצרו קשרים מיוחדים של תפילות משותפות, מסיבות חגים, חברותות של תלמידים ותושבים, שיעורי תורה ופעילויות שונות. עובדת היותם של הרבנים תושבי נווה דקלים, תרמה אף היא לקשרים ההדוקים בין הישיבה למקום מושבה - נווה דקלים. בשעות חירום עזרו התלמידים גם לפריפריה החקלאית בעבודה זו הייתה ההשתלבות הנכונה ביותר בקהילת המקום. תלמידי 29 בחממות. הישיבה הגיעו מכל רחבי הארץ. חלק מרבני היישובים לימדו ולמדו בישיבה, ותפקידם ביישוב כפוסקי הלכות בתחומים שונים השפיע 30 לטובה על עבודתם בישיבה. ארון הקודש בבית הכנסת הספרדי בנווה דקלים 1 טקס הכנסת ספר תורה בנווה דקלים 2 בית הכנסת בעצמונה 3 טקס הנחת אבן פינה לחדר האוכל של מכינת 'עוצם' בעצמונה 4 1 2 138
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=