מהחללים שנקברו בגוש קטיף, 48 בעקבות תכנית ההתנתקות הועברו 3 לבתי קברות שונים ברחבי הארץ, לאחר טקס פרידה קשה וכואב. רבני היישובים בראשם של רוב היישובים בגוש קטיף, כולל חלק מהישובים הלאדתיים (אלי סיני וניסנית), עמד רב היישוב. הוא היה דמות משמעותית ביותר הן כמענה פרטי לתושב ולמשפחתו, הן כמשפיע, מכוון, מורה 4 דרך ואיש רוח לציבור כולו ולוועדות הפועלות בו. דמותו של רב יישוב נגזרת מאופיו ומהתוכן שהוא יוצק לתפקיד, ובגוש קטיף – נוסף על שיעורי התורה ופסיקת הלכה שבהם עסק הרב, הוא היה מעורב בתחומים חברתיים, בבעיות משפחתיות ובמצוקות פרטיות וכלליות. ויותר מכך, הוא היה צריך להנהיג את הקהילה בזמנים קשים אם כתוצאה מן המצב הביטחוני ואם בתקופת המאבק 5 בתכנית ההתנתקות. רב היישוב בגוש קטיף היה מתעסק בכל התחומים - מהלידה של האדם עד המוות. הוא היה מורה דרך מבחינה חברתית, הלכתית ומשפחתית. הוא עבד 'סביב השעון', וזה לא היה פשוט, גם לו וגם למשפחתו. לעתים קרובות התבקש הרב להכריע בדילמות שנגעו לשאלות ביטחוניות קשות, כמו נסיעה בציר מסוכן או שינה בסוכה בתקופת הפגזות. הרב סייע למשפחות נפגעות הטרור שביישובו, ועזר לקהילה להתמודד עם 6 אבדן של חברים תוך שהוא מוביל עמדה ברורה של חיזוק האמונה. עומס כבד הוטל על כתפי הרבנים, במיוחד כשנאלצו לקבור עשרות מתושבי הגוש שהם הכירו אישית, ביניהם שניים מחבריהם שנרצחו בכבישי הגוש: הרב שמעון בירן מכפר דרום והרב יצחק עראמה מנצר 7 חזני. הרבנים בגוש קטיף הרגישו שליחות גדולה בתפקידם, וגם שאבו כוח מן התושבים.. "המוטו שלי הוא לא להתערב יותר מדי ולתת דוגמה אישית. יש לרב אחריות פנימית על הציבור, הקשורה לעבודת ה' שלו. אחרי כל משבר עשיתי חשבון נפש, עם כל מה שזה אומר", אמר הרב 8 ניסים מזרחי, רב הישוב גן אור. הם יצאו מתחומי 9 הרבנים התחברו לציבור, ומתוך כך - דברם נשמע. בית הכנסת ובית המדרש ולא היו מורמים מהעם. הם היו מעורים תים מזומנות ועסקה בהלכות ציבור הן בתחום ההלכתי הן בתחום ִ לע ההנהגתי בשאלות ביטחוניות והסברתיות. המועצה הדתית עסקה רבות בתחום החקלאות המיוחדת שהתפתחה תי לשאלות ההלכתיות שעלו מן השטח. מדי ִ במקום, ונתנה מענה אמ קיץ היא הפעילה ישיבת תורה ועבודה לחקלאי הגוש, והפגישה אותם עם המצוות התלויות בארץ. בהמשך הוקמה קרן הפרשת תרומות ומעשרות לחקלאים שפעלה שנים רבות. מתוך כך גם נושא השמיטה התפתח, עקב רצונם של החקלאים להקפיד על הלכותיה קלה כבחמורה. גם את פיתוח שיטת הגידול של ירקות ללא תולעים יש לזקוף לפעולתם הברוכה של הרבנות והמועצה הדתית. רבנים מרכזיים מהמגזר הדתילאומי וכן מהמגזר החרדי נחשפו לשיטה ובירכו עליה ואף עודדו קניית ירקות מתוצרת גוש קטיף. הקשר ההדוק עם החקלאות והחקלאים הביא לפתיחת בתי מדרש קטנים בתוך החממות. למשל, בחממות של אילן טננבוים מנצר חזני ושל אורי מגידיש הי"ד מגן אור הוקצה מקום מיוחד ללימוד, לתפילה 2 ולדיונים שונים, כשהכוונה היא יראת שמים לצד החקלאות. נוסף על כל אלה היוו חברה קדישא וזק"א (זיהוי קורבנות אסון) חלק מפעילותה של המועצה הדתית. היא נדרשה לטפל באנשים שהלכו לעולמם, חלקם בפיגועים קשים. בגלל הרצון לקבור את הנפטרים בגוש קטיף, בשל המשמעות של החיבור לאדמת הגוש והקרבה למשפחה המתגוררת בו, הוקם בגוש קטיף בית עלמין אזורי כולל חדר טהרה - דבר ייחודי למקום כה נידח. צוות מתנדבים ומתנדבות מהיישובים השונים הקפידו לטפל בכל ענייני הטהרה וסידורי הקבורה, ושמרו מכל משמר על כבוד המת, כלומר לא נתנו מעולם לנתח גופה ודאגו לקבורה מהירה. טקס חנוכת בית הכנסת המרכזי בנווה דקלים 1 בית הכנסת במורג 2 קביעת מזוזה בבית הכנסת בבדולח 3 3 133
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=